האם ניתן לאמץ במשפט העברי את המושג המשפטי 'עסקת טיעון'?
האם "עסקת טיעון" מקובלת בהלכה היהודית או לא?
עמוד הראשי של אחד מעיתוני היום פורסמה הכותרת הבאה: "יום חג לנהגים-אין דוחות חנייה" בעקבות שביתת רשויות. בזמנו היה לי ויכוח עם חבריי (אנחנו בוגרי ישיבת הסדר) ונתפסתי כחריג בעומדי על דעתי שלשביתת פקחים אין קשר לחובת הנהג לשלם משום שזהו מס ציבורי שהולך לרשות ומי שחונה ומשתמש בשירות מקבל עליו ממילא את החובה לשלם בהסכמה מעצם השימוש בשירות. טענתי שאי תשלום הינו גזל הרבים כיוון שזה כספי ציבור בסופו של דבר. האם אכן דעתי בטעות יסודה?
תודה
כל מקום חניה בתמורה, יש לשלם, גם כשאין דוחות חנייה, ועבירה היא שלא לשלם.
לענ"ד אותו דין גם במדרכות הצבועות שהעירייה הכינה אותן כאזור של חנייה חוקית, כי היא השקיעה בתשתיות ומשקיעה בפיקוח.
האם "עסקת טיעון" מקובלת בהלכה היהודית או לא?
היש הבדל בדין ט' באב ושאר תעניות במסיר ריח רע ביחס לדיני יום הכיפורים המחמירים כל הנאה אפילו ברחיצה?
בידוע שמטעמת עד רביעית אפילו בלעו אינה צריכה ברכה, האם לענין תעניות ניתן להקל במטעמת כשהיא נפלטת?
מה משמעות "ועיניתם את נפשותיכם" שנאמר ביום הכיפורים, האם כמו דין מאכלות אסורות הנאסרות בהנאת חיך בלבד?
איך אפשר לקיים מצוות צום לסוכרתיים וחולי גסריטיס? תודה
האם יש מקום להעדיף כפרות על כסף לצדקה מדין "צדקה תציל ממוות"?
האם ההיתר הניתן לחולים ע"מ לשבור רעבונם מתיר או רק דוחה את איסורי האכילה ביוה"כ?
חולים האוכלים, האם יתחייבו בזימון? בתוספת "רצה והחליצנו"? באמירת "יעלה ויבוא"?
היש הבדל בין החיובים הנובעים מהשבת לבין החיובים המוטלים על כל יהודי הבא לסעוד בפת, כגון: נט"י, ברכות וכיו"ב?
ידוע לי בוודאות שתימנים נוהגים להתפלל תפלת חזרה בלבד בתפלת מוסף של יום ראש השנה. אני מניח שהמנהג מבוסס על פסיקת הרמב"ם בהלכות תפלה פ"ח הלכה י'. אתמול במסגרת שעור בעיון במסכת ראש השנה עלה לדיון עניין חזרת הש"ץ והרב מגיד השעור הביע דעתו כי קיים ספק לעניין נכונות הנוהג הנ"ל, לאור פסיקת הרמב"ם בהלכות תפילה פ"ט הלכה יג' וכן מחלוקת חכמים ור"ג בסוף מסכת ראש השנה"דף לה". לטענת הרב שליח הצבור לא יכול להוציא את הצבור בחזרה בלבד של תפלת מוסף, אלא אם כן התפלל הוא עצמו קודם לכן תפלת מוסף בלחש ובמנין. ענין זה מעורר תמיהה גדולה לאור הנוהג המושרש בקהילות תימן להתפלל חזרה של מוסף בלבד כולל שליח הצבור.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו שלום וברכה! ילמדנו רבנו:
1. להרמב"ם - האם חמשת העינויים ביוה"כ מן התורה?
2. האם מותר לכהן לטול ידיו לברכת כהנים ביוה"כ?
3. ריחן/הדס תלוש - האם מותר לתלוש ממנו ולחלק לציבור ביוה"כ?
4. בשמים נוזליים - האם מותר לזלף על הידיים ביוה"כ?
בתודה ובברכה
תיכתב בספר החיים ובספר הזכרון שלום עליכם מורי זכור לי כי ראיתי תשובה של מורי יוסף באיזה מקום ואיני מוצא את המקום לגבי הסימנים בליל ראש השנה ידוע לי כי לא נהגנו בעניין אך מעניין אותי האם קיימת "בעיה" בדרכו של הרמב"ם בנושא ואם יש התייחסות של מורי בעניין אשמח מאוד לדעת היכן המקום כתיבה וחתימה טובה
לכבוד הרב רצון ערוסי שלום רב ברוך ה' זכיתי להיתארח בראש השנה בקרית אונו והתפללתי בבית הכנסת יד הרמב"ם ביחד עם כב' הר' וראיתי שבשחרית ובמוסף נוהגים להתפלל תפילה אחת (ללא לחש וחזרה) שאלתי היא מה הוא מקור המנהג כי ידוע לי שלא כל התימנים (בלאדי) נוהגים כך עוד
רציתי להודות לרב על דברי החיזוק ביום שני של החג לפני התקיעות חזקת אצלי את גאות היחידה מאוד. הייתי זקוק בדיוק למילים שאמרת. תיכתבו בספר חיים ובספר הזכרון
תודה
ב. צברי