הדבר אינו קל. אבל יש אומרים שצרת רבים חצי נחמה, אף שי"א שהיא שוטים. ולכן, יש להצביע על משפחות שנכחדו להן יקיריהן כמו בטבחים שאויבינו טובחים בנו ללא רחמם, אבל מאותן משפחות שהן מופת לאמונה, כמו אלה מגוף קטיף וכיו"ב, יש צורך לדבר על קדושת החיים, ועל יכולתנו לעמוד בניסיונות קשים. כשכבר הלב מוכן לכך יש צורך להסביר את ייעוד האדם, שאינו בעולם הזה, אלא בעולם הבא. ובעולם הזה האדם רק מכין עצמו לעולם הבא, ולכן מבחינת הנפטר, ומבחינת ה', גם אדם ישיש שנפטר, וגם אדם צעיר שנפטר או נהרג, מממש את ייעודו לפי דרגת זיכוך נפשי בעולם הזה., שהרי יש קונה עולמו (=עולם הבא) בשעה אחת. יש צורך להסביר שהנפשות אינן שלנו אלא הן של ה', למרות כאבנו האישי. יש צורך לעודד את החיים האבלים למפעלי הנצחה שיש בהן תרומה לחברה, ומופת לחיים ערכיים. וכאמור, הכל בהדרגה ובשום שכל.