נטילת ידיים

מדוע מחלק מרן השו"ע בדין המברך ברהמ"ז בטעות על שתיית יין יצא י"ח ואילו בדין הטועה בברכה לאחר אכילת דייסה לא יצא י"ח?
היש לדון מקרה זה כדין דברים הבאים בתוך הסעודה שאינם מחמת הסעודה שחייבים בברכה אחרונה רק אם נאכל לאחר הסעודה?
היות ושאלת הברכה בטעות לא נידונה בתלמוד ולא נפסקה ע"י רבינו הרמב"ם, כיצד איפוא יש להכריע בשאלה זו?

מהן האפשרויות של הקטן שחיובו בברכות מדרבנן להוציא ידי חובה את הגדולים שחיובם מדאורייתא?

גדול ששמע ברכות ותפילות מתינוק המתלמד, האם יצא ידי חובה אם ענה אמן אחריו?

היש הבדל בדין אם הצג של המכשיר מואר או כשהוא חשוך ולא ניתן באותו רגע לראות את הכתוב?

באלו תנאים מותר להכנס לשירותים עם התפילין או עם הקמיעים שיש בהם שמות של קדושה?

היש בכתב העברי המרובע קדושה וא"כ הניתן לכתוב כתובה בכתב זה או בכתב אחר ("כתב רש'י" / מעוגל)?

נוסח הברכה: "הגומל לחייבים טובות..." מורה על לשון וידוי והודאה על החטא, א"כ מדוע שלא יברך ויודה לקב"ה?

אדם שניסה להתאבד וניצל ע"י הרופאים, האם ברכת הגומל על ידו תיחשב לניאוץ?

האם הברכה תלויה ברמת החזרה בתשובה של אותו נהג עד כדי קליטת המסר האלוהי תוך הקפדה על חוקי התעבורה?