קדיש בארמית
האם הדור הזה הממוצע לדעתך מבין את הארמית של הקדיש?
אני מתפלל בביכנ"ס תימני וכשעונים שם לקדושה אופן האמירה נשמע כאילו הפסיק הוא לאחר המילה "ציון" בעוד שבסידורים הפסיק מופיע רק רק אחרי המילה "לעולם". לכל אחד מהם יש משמעויות שונות. אני מבולבל! מה עלי לעשות? כיצד עלי לקרוא ולכוון?
עפ"י טעמי אמ"ת (איוב, משלי, תהלים) צריך להפסיק במילת "לעולם" ובמילת "ציון" (על טעמי אמת, ראה בסו ספר תהלים, רס"ג, בהוצאת מכון מש"ה). הציבור בד"כ בתפילה אינו מדקדק בטעמים, ראה דברי מורי זצ"ל בהל' תפלה, פ' י"ב בסוף י"ח.
האם הדור הזה הממוצע לדעתך מבין את הארמית של הקדיש?
וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?
לק"י כבוד הרב שלום וברכה! בבית הכנסת מקום מושבי הוא ליד אבי יבלחט"א, אני לימינו. כאשר בתפילת שמונה עשרה פנינו לכיוון ירושלים הרי שאני עומד לפניו (בית הכנסת בניצן ת"ו), גבי מופנה אליו. בחזרת הש"ץ הוא יושב ואני עומד כשפני לירושלים (עדיין). מישהו העיר לי כי אינני עושה נכון כי על אף ההלכה לעמוד בחזרה, הרי שזה נוגד את כיבודו של אבי כי אני מפנה לו את אחורי. האם אני צריך לשנות ממנהגי? בהנחה שעדיין אני רוצה לשבת ליד אבי. ולא לשנות מקום. יורנו הרב וה' יסייעהו בדבר תורתו.
שלום לרב
אנו קהילה צעירה שהתחלנו ב"ה להתפלל שחרית כל בוקר בנוסח בלדי. ישנה קופת צדקה. חלק נותנים צדקה ב "ויברך דוד" וחלק נותנים ב "אשרי - ובא לציון". התעורר ויכוח – כמובן ויכוח עינייני ומכובד - מתי לתת צדקה, ואיך נהגו אבותינו. אשמח אם כבוד הרב יחווה את דעתו.
תודה רבה וחזק וברוך תהיה.
יש לנו מניין של ביכנ"ס שמעורב תימני עם ספרדים, חלק מהתימנים שאמי וחלק בלדי.
נהיה ויכוח בנושא מנהג העמידה בי"ג מידות של רחמים.
אני אמרתי שלא נהגו. אין הלכה. זה מנהג.
ואני יודע שמנהג לפעמים זה יותר להלכה.
השאלה שלי: מה ידוע מהרמב"ם והשו"ע, בתמצית, מהיכן נובע ואיך נוהג ק"ק תימן.
כל זה בשביל השלום, ומאחר שחלק יושבים וחלק עומדים וזה לא יפה ולא מכובד.
לכן רוצה פסיקה של הרב בעניין
שלום למארי, ידועה לי שיטת מארי יוסף זצ"ל בנוגע לתפילה על במה שאין יוצא ידי חובה הש"ץ כלפי הציבור וכיו"ב. אך קשה לי מכך שאם אדם שומע קדיש או קדושה מחוץ לבית הכנסת כלל, שיכול לענות אמן וקדוש וכו'. ומי שנמצא בתוך בית הכנסת על במה - לא?
אדם שמתפלל את תפילתו בהברה תימנית ובנוסח בלדי. ביקשו ממנו להיות שליח ציבור בבית כנסת ספרדי.
האם בתפילת העמידה בלחש יתפלל בנוסח בלדי, או שהיות והתפילה שלו בלחש היא הסדרת התפילה
לפני חזרת הש"ץ, יתפלל גם בתפילת הלחש בנוסח ספרדי?
בהכרזת החודש שאומרים בשבת שלפני ראש חודש, האם מנהג יהדות תימן להזכיר "ולגשמים בעיתם" גם בחודשי הקיץ?