יחיד שלא התפלל
לק"י לכבוד הרב השלום והברכה. ביום רביעי ג בכסלו התקשר אלי חבר בכדי להשלים מניין. 9 מתפללים התפללו יחיד תפילת מנחה. אני לא התפללתי עדיין. לכשהגעתי אמרתי שאני יתפלל מנחה בקול עד האל הקדוש ואמשיך בלחש בכדי לזכות את ה -9 בקדיש וקדושה. השעה הייתה 16:40. שקיעה ב 16:38. צאת הכוכבים ב -16:56. עלות השחרב -04:33. נץב -06:07. א - האם עשיתי נכון או עברתי על ההלכה ח"ו? ב - מהי ההלכה? ג - עד איזה שעה אפשר להתפלל לאחר שקיעה? ד - אחד המתפללים עזב את ביהכ"נ לאחר הקדושה בשל שנאת חינם אלי (בשלו עזבתי את ביהכ"נ הזו לאחר שנים) והשאיר את הציבור לחפש שוב עוד אחד לערבית. האם עשה נכון? ומה דינו? בברכת התורה
א. עם הזמן ניתן להסתדר, אבל לפי רבינו, אין לומר קדושה בנסיבות המתוארת.
ב. שנאת חינם היא איסור מן התורה, והתוצאות שתיארת, הן מתוצאותיה השליליות, וכל הנוהג כן, חייב לחזור בתשובה.
תכנים לקריאה נוספת
ברכות השחר
לק"י לכבוד מרי רצון ערוסי, שלום. אני נוהג בברכות השחר כמו הרמב"ם.
א. האם דווקא ברכת 'אלהי נשמה' היא אחרי שינה, אבל שאר ברכות השחר (אליבא דהרמב"ם) יברך אפי' היה ער כל הלילה (באופן שמתחייב)?
ב. 'עוטר ישראל' האם אפשר לברך על חבישת כיפה?
ג. באופן שודאי לו שנגע במקומות המכוסים בשנתו, האם יכול לברך?
כיצד יש לנהוג בקדושה.
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מה סובר מארי יוסף קאפח, לגבי קדושה. האם 'במשבחים ואומרים' צריך לכרוע? וב'ימלוך' צריך להרים את עקביו?
האם יש זמנים מועדפים לאמירת הסליחות?
כיצד מתיישבים הפסוקים: "מי כד' אלודינו בכל קראינו אליו" לעומת הפסוק: "קראוהו בהיותו קרוב"?
האם עדיף לומר סליחות בלילה לאחר תפילת ערבית או לקום בחצות ע"מ להתחנן בסליחות עד שיאור היום?
כיצד ניתן ליישם בחוכמה את הצורך בחשבון נפש באמצעות הסליחות בעידן שלנו שישנו קושי בהשכמה בחצות?
הפחה בתפילה
שלום וברכה למארי ערוסי, הצריך להפיח בתפילתו בציבור, הרי יתבייש ללכת 4 אמות אחורה. האם באמת כך הדין?
עושה שלום
כבוד הרב כיצד אנו התימנים צריכים לסיים את הקדיש? האם נוסח " וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו....."? או שיש נוסח אחר.
תודה
הגייה
תודה לרב על התשובות הקודמות. השאלה בנושא הגייה היא: לדוגמא, הפסוק "לה' הארץ ומלואה...". שמעתי את ההגייה התימנית, שמבטאת זאת כך: לַ אֲ דׂ נ ..... הארץ ומלואה. כלומר, הא' של שם ה' מבוטאת בתנועה, ולא נחה כמו שהוגים האשכנזים והספרדים "לַ א דׂ נ..... " וכך גם באותיות ו' כ' ב' הבאות לפני שם ה'. מדוע זאת ההגייה? אולי טעיתי בשמיעה?
תודה.
מה דינם של תושבי הגולן ואילת לענין זמן שאילת הגשמים בתפילה?
האם דינם כחו"ל לענין זה ויבקשו גשמים רק לאחר יום שישים לתקופה?
האם המפתח לזמן הבקשה הוא הדמיון באקלימים ולכן גם מקומות סמוכים לא"י יבקשו ב-ז' במרחשוון?
מדוע חכמי התלמוד פרטו לנו המקומות בגבולות א"י לענין זה ולא ציינו בסתם 'בני א"י'?
ובא לציון
למה נותנים לאבל תוך שנה לומר ובא לציון מה המיוחד בזה