מבחינה עקרונית אין ה' נראה, ולא נקלט באחד החושים, כי ה' אינו גוף ולא דמות הגוף, ולכן קשה לדבר עמו בלשון נוכח. ידיעת מציאות ה' היא בתחום של הידיעה והאמונה, וקשה מאד מאד לדעת בידיעה את מציאותו, אם בכלל. ולכן, ייעודנו להגיע מהתבוננות בבריאה, לבורא, שאו מרום עינכם וראו מי ברא אלה, ומבשרי אחזה אלוה, כל עצמותיי תאמרה ה' מי כמוך. הכרת הבורא, מתוך התבוננות בבריאה ובנבראים מתאימה לה ההתייחסות בנסתר. אבל האתגר של המאמין להגיע לרמת ידיעה ואמונה במציאות ה', שהוא האדם המאמין לא רק מאמין במציאותו של ה' ובהשגחתו, אלא מקדישו ומעריצו ואוהבו אהבה אין קץ. ולמצב דברים זה, מתאימה התייחסות של גוף נוכח. משום כך, אנשי כנסת הגדולה שניסחו את הברכות קבעו שתי התייחסויות, נוכח ונסתר.