האם כהן שבאמצע תפילת עמידה צריך להפסיק כדי לשאת כפיים?
כהן שמסיבות כלשהן מצוי בעיצומה של תפילת העמידה - האם חייב לעקור רגליו ולהצטרף לאחיו הכהנים שעלו לדוכן ?
שמעתי שאסור לענות משום שזה ברכה לבטלה\ברכה שאינה צריכה, בניגוד ל"ברכו" של "יוצר אור" שאחריו באמת יש ברכה. האם הדבר נכון ואסור לענות, או מקסימום להגיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"? (מה שעונים אחרי ברכה לבטלה...). אני לא יודע מה לעשות אז אני כרגע לא עונה אחרי "ברכו".
תודה רבה לכבוד תורתו.
מה ששמעת הוא נכון לפי הרמב"ם.
כהן שמסיבות כלשהן מצוי בעיצומה של תפילת העמידה - האם חייב לעקור רגליו ולהצטרף לאחיו הכהנים שעלו לדוכן ?
שלום עליך מו"ר מה התוקף של "מנהג המקום" בימינו, שאלתי הינה בפן הפרטי בעיקר ובפן הכללי ונובעת מאחר וכיום אנו רואים המון בתי כנסת שהמתפללים בהם הם מכלל העדות והזרמים, למרות שבעיקרון בית כנסת בדרך כלל מוגדר כתימני או כספרדי או כאשכנזי וכו'. בפן הפרטי, אני תימני (בלדי), ולמרות שאני מתפלל בבית כנסת אשכנזי מידי בוקר (אין לי אופציה אחרת) אני מתפלל מתוך הסידור שלי על פי הסדר הכתוב בו למרות השינויים הידועים, ומאוד קשה עלי לנהוג אחרת. לדוגמא לאחר חזרת הש"ץ מיד אני נופל נפילת אפיים, אך הקהל, מתעכב ואומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו.." - האם אני נוהג כדין?
כיצד ניתן לפרש את דברי הגמרא: "עד שיתפקקו חוליותיו שבשדרה" והרמב"ם אומר "שיעשה כקשת"?
האם כריעה פירושה כיפוף ברכים והטיית גו זקוף מהמתניים כמו החרדון, או ראשו כפוף כאגמון לביטוי הכנעה?
כיצד מתבטא קידה בנפילת פנים, האם בישיבה על הכסא או על הארץ כשברכיו אחת על השניה וראשו מוטה על צדו?
לק"י, שלום וברכה לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו, יאריך ה' ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. וירחיב גבולו בתלמידים. אשאל ממנו לפי רבנו האם התפלה משנה את המציאות. דהינו שאדם מתפלל שירפא השם יתברך חולה, (כפי שכת"ר היה לו חולה וכו') מה הכוונה, כפשוטו? כשמתפללים שהשם יתברך יתן זיווג טוב לאדם מה הכונה שהשם ישלח לו זיוג או שמא משהו שונה? שמתפללים על ילדים, וכן הלאה. מה הכלל בזה. יבאר לנו ושכרו מן השמים.
שלום וברכה! שאלתי את שאלתי וכנראה שלא הובנתי או שלא הבנתי את התשובה, לכן אבהיר את השאלה. השאלה היא האם עדיף לי לפספס חלק מקריאת התורה (שהיא "רק" חובת הציבור) כדי לזכות במצווה של לברך את הקהל (ובזה יתכן שיש הבדל האם אני עולה עם עוד כהן שיש בזה מצווה מהתורה או כהן יחיד שאין בזה מצוה מהתורה מהתורה)? (לא שאלתי על היחס בין תפילה תימנית לספרדית ולא על מצווה שיש על הקהל)
תודה רבה
כיצד צריך לברך ברכת השכינו בליל שבת?
אני מתפלל מסידור שיח ירושלים ויש שם את הנוסח הכתוב אך יש הערה שלפי הרמב"ם צריך לחתום כמו ביום חול.
שאלתי היא כזאת. הכוונה היא שצריך לומר את כל נוסח הברכה כמו בחול או שצריך להגיד כמו שכתוב שם בסידור ורק במקום "בפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים".. להגיד "המולך בכבודו.."?
יש לי שאלה לגבי ישיבה..
היום מרחבים פתוחים הפכו להיות מקום קבע לתפילה. לפי זה האם גם לפי הדעה האוסרת תפילה מעין שבע במקום לא קבוע, יהיה ניתן לומר ברכה זו?
אנו מנין מצומצם לפעמים יש ןלםעמים לא בא עשירי האם אפשר להתפלל בשקיעה ביחיד או להמתין עד הרגע האחרון ולהתפלל בצבור שלבסוף הוא לא בא
1 שמעתי בשם הרב, שהרב אומר שאסור לסכך בסכך פסול אפילו שמתערב עם סכך כשר ורוב הסכך כשר (כגון פרגולה) האם זה נכון?
2 האם מותר לישון מתחת לדופן עקומה?
3 אם אין אפשרות לומר את כל האשמורות אלא רק חלק מה הכי חשוב לומר?
תודה