עוד בעניין התפלה
לק"י, שלום לכמוה"ר רצון ב"ר יוסף יצ"ו הבנו עד כה בענין התפלה לפי רבנו, שהיא צריכה לגרום להתעלות ועי"ז ממילא משתנה המציאות. ותפלה על אחרים, צריכה לגרום להם התעלות, ע"י שיראו שמתפללים עליהם ויחזרו בתשובה וכו'. והשתא אתינן למשנה ערוכה על רוצח בשגגה שגולה לעיר מקלט - "אמותיהן שלכהנים היו מספקות להם מים ומזון כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו". ותמהנו וכי אם יתפללו על בניהם שימותו יקרה איזה דבר? \איך נסביר כאן לפי רבנו? נחתום בברכת - עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו
תודה ושכמ"ה
הרי התורה הזהירה את הנושה מפני צעקתה של האלמנה שחייבת כסף לנושה, אם ינהג כלפיה כנושה. משמע שתפילת המסכן עלולה להתקבל כשיש בסיס לקטרוג על הנקבל. ואם כן, הגע בעצמך שכהן גדול אינו מתנהג כהלכה, או שהוא מתנהג באופן שמרננים עליו, כלום אמהות הרוצחים בשגגה לא קובלות כלפי מעלה, אם איש כזה ראוי להיות המודד של המשך השהייה בעיר מלקט ככפרה על הרצח בשגגה?! קצרו של דבר, כשדיברו חז"ל שתפילות כאלה עלולות להתקבל רק כשיש נסיבות שתפילה כזו יכולה להתקבל.
תכנים לקריאה נוספת
לחש וחזרה
כבוד הרב, סוגיה מוכרת בין מתפללי בית הכנסת. אני מתפלל שלושים וחמש שנה בבית כנסת שהנוסח בלאדי לפני כחודשיים העלו סוגיית תפילת לחש וחזרה שניים ממתפללי בית הכנסת והחליטו ללכת מה שנקרא ראש בראש עם הציבור וכששליח ציבור עומד להתפלל נגרמות מהומות מצד המתפללים רוב הציבור מתנגד, והשאלה מה עושים?
תודה וחנוכה שמח
תקנת כהן לוי וישראל בקריאת התורה שיעור ב
שעור שני ואחרון בסדרה
נתפרדה החבילה – משמעותה ההלכתית
האם "דמים מוכיחים" עוקפים את התקנה?
מקורות: גמרא, גיטין, נט, א – ס, א
רבינו, תפילה, יב, יח-יט
ברכת המלך בנוסח "הנותן תשועה למלכים"
לכבוד
מו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
שלום עליכם.
היש לומר ברכת המלך בנוסח "הנותן תשועה למלכים" כאשר סדרי השלטון כיום יהיו ל"ע באסכולה השמאלנית?
בידוע כי בתימן היה המנהג לומר נוסח זה על אף שהמלכות היתה מורכבת מגוים, ואף כיום במדינות חוץ לארץ.
תודה מראש!
נפילת פנים, האם חייבים גם בבית אבל או אף בבית חתנים?
באלו זמנים ובאלו נסיבות אין נופלין על פניהם ואין אומרים תחנון?
מה עדיף, להתפלל במקום שישנו מוהל ולמעט באמירת תחנון או במקום שאין שם מוהל ע"מ שלא להימנע מנפילת פנים?
היש "לקדש מלחמה" על המנהגים השונים שנהגו בנושא זה עדות ישראל?
התחילו תפילה במנין מצומצם ויצא העשירי, האם ימשיכו בתפילה?
מה דינו של העשירי שיצא היות וכבר התפלל וחזר והצטרף לקראת סיום התפילה?
האם יש לתפילה זו (תשעה מתפללים) דין תפילה שבציבור עם כל המשמעויות ההלכתיות הנובעות מכך?
יצא אחד להטיל מים קטנים בתפילת העמידה, האם חייב ש"צ להמתין עד שיחזור?
האם רשאים ציבור מיהודי תימן להחזיר ס"ת להיכל לפני קריאת ההפטרה עפ"י המנהג הקדום?
באלו תנאים רשאים עקרונית לשנות מנהג הציבור לשיטת רבינו הרמב"ם?
מדוע קובע מהרי"ק שמנהגנו להחזיר ס"ת לאחר קריאת ההפטרה והרי מדובר במנהג האחרון ?
האם ניתן להקיש מאימוץ המנהג האחרון של החזרת ס"ת ולאמץ מנהגים מאוחרים אחרים כמו ביטול התרגום?
פתח אליהו
לכבוד הרב רצון ערוסי האם התימנים יכולים להגיד לפני תפילת שחרית ומנחה "פתח אליהו". שה' ישלח לך ברכה ופרנסה והצלחה מרובה בכל מעשה ידיך אמן
תפילות בארמית
למה עדיין יש תפילות בארמית? הרי רוב הציבור לא מהין אותם ועוד - שפת הקודש היא עברית ולא ארמית....
מנהג המקום
שלום עליך מו"ר מה התוקף של "מנהג המקום" בימינו, שאלתי הינה בפן הפרטי בעיקר ובפן הכללי ונובעת מאחר וכיום אנו רואים המון בתי כנסת שהמתפללים בהם הם מכלל העדות והזרמים, למרות שבעיקרון בית כנסת בדרך כלל מוגדר כתימני או כספרדי או כאשכנזי וכו'. בפן הפרטי, אני תימני (בלדי), ולמרות שאני מתפלל בבית כנסת אשכנזי מידי בוקר (אין לי אופציה אחרת) אני מתפלל מתוך הסידור שלי על פי הסדר הכתוב בו למרות השינויים הידועים, ומאוד קשה עלי לנהוג אחרת. לדוגמא לאחר חזרת הש"ץ מיד אני נופל נפילת אפיים, אך הקהל, מתעכב ואומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו.." - האם אני נוהג כדין?