2 שאלות
שלום לרב 1- האם מותר לקרוא את הבקשה לעילוי נשמות שיש בפרשת הנישאים או עדיף לדלג? 2- האם אני יכול לקרוא בבית את ברכות השחר ואת פרשת העקידה עד ישתבח (בלי תפילין) ולבוא לבית כנסת ולהניח תפילין? (בבית הכנסת אצלנו מתחילים מהודו)
שלום לכבוד מורינו ורבינו, הואיל ולפי מנהג הבלדי קוראים כפרשות מחוברות את פרשות חוקת ובלק יכול ויווצר מצב בו אורח המתארח יפספס פרשה מה הדין במקרה זה? כדוגמא לכך בשבת בר מצוה בה קוראים בר המצוה את פרשת פנחס, מה הדין לגבי אורחים אשר קראו בשבת הקודמת את פרשת חוקת וכך עשויים הם לפספס את פרשת בלק? בברכה
מצד הדין, אין עליהם חובת השלמה, כי הקריאה בתורה ולפי סדר הקריאה עד ההשלמה היא חובה, רק כשיש ציבור. ולא ביחיד. אך טוב יעשה אם ישלים, עד שיתפלל בבתי כנסת שמנהגם שונה.
שלום לרב 1- האם מותר לקרוא את הבקשה לעילוי נשמות שיש בפרשת הנישאים או עדיף לדלג? 2- האם אני יכול לקרוא בבית את ברכות השחר ואת פרשת העקידה עד ישתבח (בלי תפילין) ולבוא לבית כנסת ולהניח תפילין? (בבית הכנסת אצלנו מתחילים מהודו)
מה יעשה היחיד כשמתפללים תפילה אחת בעשרת ימי תשובה?
כיצד ישתלב עם אמירת נוסח ובכן.
שלום לכבוד הרב.
מה הדין כאשר כהן עלה להיות שליח ציבור ויש עוד כהנים מלבדו האם מותר לו לשאת את כפיו ולברך ברכת כהנים. מהרמב"ם משמע ההיתר לכהן ש"צ לשאת את כפיו רק כאשר הוא כהן יחידי ולא כאשר יש כהנים נוספים שבזה הרמב"ם לא דיבר. רמב"ם הלכות תפילה פרק טו הלכה י' וז"ל "ציבור שלא היה בהן כהן אלא שליח ציבור לבדו לא ישא את כפיו. ואם היתה הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו רשאי".
תודה רבה
שלום יבוא אל כמו"ר הג"ר רצון ערוסי יצ"ו. באחת מתשובת מארי באתר מורשת, כתב מארי כך: "אני אמרתי, שכיון שמצאנו סידור הר"ש מסלגמסה, שהוא בן דורו של רבינו, ניתן לומר שרבינו הכיר את נוסח הר"ש מסלגמסה, שכנראה נהגו בו במצרים, ובימי רבינו כבר היה בשקיעה. ואפשר שרבינו, שהתוודע לנוסח תימן, כפי שמארי אומר, אבל נוסח זה לא הפתיע אותו, כי כאמור אפשר שכבר הכיר את עיקרו ע"י הנוסח של הר"ש מסלגמסה, או הנוסח הקדום שהיה במצרים, וכשראה שבתימן שהוא עדיין נהוג - קבעו. בדרך ההסברה שלי אני טוען שהרמב"ם לא היה מופתע מנוסח תמן כאילו מצא תגלית.
שלום וברכה כבוד הרב.
עבודת ה' על מנת לקבל פרס הינה פחותה.
נאמר בתחנונים שלאחר סדר היום: "כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא..."
האם ראוי לומר זאת?
יענה כבוד תורתו ושכרו מן השמים
שלום רב: בהקדמה לסידור כנסת הגדולה כותב הר' י' צובירי. ש"ידוע" שרוב מחוזות בתימן התפללו בנוסח שאמי... האמנם? האם יש מחלוקות לגבי המציאות, אם כך - נברר אצל היסטוריונים ולא אצל חוקרים! מהי האמת כבודו?
כידוע יש 2 נוסחאות בתפילה ל"חיי עולם" ב"ובא לציון" יש את הנוסח בסידורים "נטע" ויש את נוסח הרבמ"ם והמהרי"ב "נטעה". מה ההבדל בין הנוסחאות? האם יש הבדל מהותי או תפיסתי?
תודה מראש