ברכת כוהנים
האם אדם שהוא כוהן שמחלל שבת בפרהסיה, יכול לעלות ולברך ברכת כוהנים? בתור יחיד או בתור מצטרף לכוהן אחר. מה הדין? והאם מותר לו לעלות ראשון בתור כוהן לקרוא בתורה? אשמח לדעת מה ההלכה ומאיפה היא לקוחה?
שלום כבוד הרב!
אני עובד לילות עד שעה 7 בבוקר ואז חוזר הביתה להתפלל בשמונה. ורציתי לדעת על כמה הלכות : - יש איזו שעה שאסור כבר לאכול בה במשמרת, לפני שאני מתפלל? - מה לגבי ברכות השחר? אם אני עובד רק לילות אז אני לא אומר מודה אני אף פעם? או כשאני קם בערב אני אמור להגיד? ומתי להגיד את ברכות השחר? במשמרת או כשאני מגיע לבית לפני שאני הולך לתפילה? - מה לגבי נטילת ידיים של שחרית? לא עושים?
תודה מראש :)
1. מעלות השחר אסור לאכול עד אחרי תפילת שחרית.
2. עליך לברך רק ברכות התורה ותברך אותן במשמרת.
3. כשאתה מתעורר בערב, אינך אומר כלום.
4. טול ידיך בלי ברכה לפני תפילת שחרית.
האם אדם שהוא כוהן שמחלל שבת בפרהסיה, יכול לעלות ולברך ברכת כוהנים? בתור יחיד או בתור מצטרף לכוהן אחר. מה הדין? והאם מותר לו לעלות ראשון בתור כוהן לקרוא בתורה? אשמח לדעת מה ההלכה ומאיפה היא לקוחה?
1. האם כשאני שומע ציבור עונים אמן על קדיש, כשאת אמירת הקדיש אינני שומע - האם מותר לי לענות אמן? או שיש להניח שעבר זמן ניכר מאמירתו בידי הש"צ וכבר אין לענות?
2. כנ"ל לגבי אמירת ב"ה וברוך שמו, האם רשאי אני לחזור כשלא שמעתי את הש"ץ?
3. לגבי אמירת "אמן יהא שמיה רבא", כשאני שומע את הציבור אומרים אותו - אך לא את הש"ץ - האם יש לענות "אמן יהא שמיה רבא" או שרק "יהא שמא רבא" (כמו שראיתי באיזה מקום)?
4. כשאני שומע את הציבור אומרים אמן - אך לא את הש"ץ - כשאני אומר דבר שאינני רשאי להפסיק בו לכל דבר (כמו קריאת שמע) האם אז יש לענות אמן או שלא?
תודה
שלום כבוד הרב!
בבית הכנסת בו אני מתפלל נהוג לעמוד בקדיש עד ל"יתברך" ואז הציבור מתיישב.
רציתי לדעת -
א. למה מלכתחילה יש מנהג"הלכה לעמוד בקדיש "ואם זו הלכה אז אשמח למקור"
ב. מדוע אצלנו נוהגים לעמוד רק אמצע הקדיש?
תודה!
אשה המתפללת בקביעות 3 תפילות ביום, טעתה במנחה לומר בברכנו של חורף.
האם צריכה לחזור?
לענ''ד אם היא נוהגת עצמה בזה כחובה, אז זה לכל פרטי הדינים. והיא כאילו לא התפללה.
לק"י שלום עליכם מארי!
א. לפי הרמב"ם איך מחשבים את סו"ז הנ"ל, האם עד 4 שעות מעלות השחר או מהנץ החמה (כלו' לפי הרמב"ם שעה זמנית זה הזמן מעה"ש עד הצה"כ חלקי 12, עכשיו מאיפה מחשבים)?
ב. האם לפי הרמב"ם אפשר לכתחילה לכל אדם לקרוא ק"ש ולהתפלל מעה"ש?
ג. לפי הרמב"ם עד מתי אפשר להתפלל שחרית עד 4 שעות או עד חצות?
שלום לכבוד הרב
בישיבתי יש סליחות לספרדים האם לומר בציבור את הסליחות בנוסח הספרדים
או ביחיד בנוסח תימן בלדי
כיצד מסתדרת הסתירה לכאורה בדברי הרמב"ם במשנה תורה לעומת מה שכתב בנושא זה בתשובותיו?
האם ניתן לקרוא זאת בניגון וטעמי מקרא כקורא בנביא?
על מה מבוססת גירסת סדורי יהודי תימן הסותרת לכאורה את תשובת רבינו (שיג)?
הלכות תפילה:
א. האם מותר לי לסיים שורה שתיים לסוף פרק או מזמור כמו אשרי ובא לציון תוך כד שהחזן אומר קדיש (כמובן שעונה לכל האמנים)
ב. כשאני מסיים עמידה אחר שאמרתי יהי לרצון השני ובגלל שהמתפלל אחרי טרם סיים טרם פסעתי את הפסיעות, האם בזמן זה מותר לי להשלים מזמורים מהתפילה שהחמצתי קודם
ג. האם מותר לי גם להגיד מזמורי תהילים שלא קשורים לתפילה עד שהחזן יתחיל חזרת הש"ץ
בערב שבת קודש פרשת פקודי אמרו את הפיוט בר יוחאי ואז ראש הציבור התחיל מ "שלושה דברים" ואחרי עלינו לשבח אמרתי שלא נכון לעשות כך כי אם "אין זמן" לא אומרים את הפיוט ומתחילים " במה מדליקין" או מ "שלושה דברים" האם נכונה הייתה הערתי או שאינו משנה כל כך? ברוך תהיה
היש נסיבות דומות שרשאי יהודי בוגר להצטרף למנין למרות שאינו נוכח עם הציבור בבית הכנסת?
הלכה ידועה עפ"י הרמב"ם והשו"ע שחבורות המחולקות בין החדרים מצטרפות לזימון, הניתן להקיש מהלכה זו לנידון דידן?
לדעת המתירים צירוף בנסיבות שכאלו, כיצד יסבירו את דין החצר הקטנה שנפרצה לחצר גדולה שנחשבות רשויות נפרדות?
שלום לכת"ר
1. לגבי קריאת ולימוד פירוש רש"י על פרשת השבוע כמנהגנו בשבת, כיצד יש לקרוא דיבור המתחיל ברש"י הכולל את שם השם: האם כפי שקוראים את השם בספר תורה (אף על פי שאין מדובר בפסוק שלם) או בכינוי, כגון "השם"?
2. אדם שמנהגו ללמוד בבית כנסת לפני התפילה (במקרה זה לפני מנחה קטנה של שבת), ובבית הכנסת הסמוך מתקיים מניין של מנחה גדולה, ולא פעם ולא פעמיים, חסר למניין אחד להשלים. האם חייב אותו אדם להשלים להם על חשבון זמן לימודו (סביר להניח שאם לא ישלים לא יתקיים המניין) או לא?