חליצת תפילין לפני מוסף של ראש חודש.
באיזה פרק בתפילה נהוג אצל התימנים לחלוץ את התפילין בראש חודש? האם צריכים לחלוץ ורק אחר כך לומר את הקדיש של המוסף? האם מותר לעשות הפסקה בין הקדיש למוסף, וכמו אצל עדות אחרות לדפוק על הבימה כאשר מתחילים מוסף?
האם לדעת הרב קאפח צריך שיהיה לאדם בגד מיוחד לתפילה?
2. האם הוא חייב ללבוש בגד זה בכל עת שהוא מתפלל?
תודה רבה. נ.
ב. אתכם הסליחה. לחצתי מקודם בטעות על כפתור אנטר ושלחתי לרב כותרת של שאלה ללא שאלה.
1-2. אין לבוש מיוחד לתפילה מלבד טלית, אבל ברור מאליו שהלבוש צריך להיות מכובד, נקי וצנוע.
באיזה פרק בתפילה נהוג אצל התימנים לחלוץ את התפילין בראש חודש? האם צריכים לחלוץ ורק אחר כך לומר את הקדיש של המוסף? האם מותר לעשות הפסקה בין הקדיש למוסף, וכמו אצל עדות אחרות לדפוק על הבימה כאשר מתחילים מוסף?
מהי דעתו של רבינו הרמב"ם לגבי אמירת "מי שברך"?
למרן השו"ע האם רשאי לומר "מי שברך" לחולה על דרך הבקשה?
מה היה הסדר של אמירת "מי שברך" בקהילת יהודי תימן טרם עלייתם ארצה?
לכבוד הרב רצון ערוסי בית כנסת תימני לעתים מתארחים ספרדים כהנים או אורחים כשליחי ציבור
א. כשליח ציבור לא תימני והכהן תימני כיצד יש לקרות את הכהן.
ב. מצב הפוך שליח ציבור תימני והכהן לא.
ג. השבת עלו שני כהנים ספרדים (אורחים) והכהן הקבוע התימני והשליח ציבור תימני ונשמעו שני קלות גם הספרדים וקולו היחיד של הכהן התימני נשמע מוזר. כיצד לנהוג? אציין שמדובר במושב וזה כמעט בית הכנסת היחיד
אחדש"ו ובקשת השלום והבריאות לרב מאת השם.
מעשה שהיה בבית כנסת הנוהג לפי שיטת רבנו ומהריץ,
ביום חמישי הגיע כהן יחיד לבית הכנסת בה' שפתי תפתח ועלה לדוכן כמנהגינו בתפילה אחת, בירך ברכת כהנים וישב במקומו (הכהן העריך שיאחר ולכן לבש תפיליו וציציתו, והשלים קרית שמע וברכותיה בדרכו לבית הכנסת).
לאחר הוידוי ניגש אליו ה"מעזם" ואמר לו, "למה איחרת? כבר חילקתי את המברכים ויש אורח שקיבל ראשון, תצא ואפצה אותך בהמשך".
הכהן הסכים, לאחר מכן נשאל הרב שהיה החזן, והרב השיב שהכהן אינו צריך לצאת ורק שימחל על כבודו.
הכהן ישב והרגיש לא נעים כ"כ.
לכבוד הרב שאלה הציבור מתעניין לשאול, מנהגנו כמו מנהג השאמי להוסיף פיוטיים "אלוהי אל תדינני כמעלה" וכן "שופט כל הארץ" כמו מנהג הספרדים. הציבור שואל היכן לומר פזמונים אלה כי כידוע, הם נדפסו בסידורים לפני ישתבח. האם לפני ברוך שאמר או בסוף התפילה כמו ששמעתי בקהילת שרעבים בק"א, לאחר חזרת הש"צ? אודה לתשובת הרב
שלום עליך מו"ר מה התוקף של "מנהג המקום" בימינו, שאלתי הינה בפן הפרטי בעיקר ובפן הכללי ונובעת מאחר וכיום אנו רואים המון בתי כנסת שהמתפללים בהם הם מכלל העדות והזרמים, למרות שבעיקרון בית כנסת בדרך כלל מוגדר כתימני או כספרדי או כאשכנזי וכו'. בפן הפרטי, אני תימני (בלדי), ולמרות שאני מתפלל בבית כנסת אשכנזי מידי בוקר (אין לי אופציה אחרת) אני מתפלל מתוך הסידור שלי על פי הסדר הכתוב בו למרות השינויים הידועים, ומאוד קשה עלי לנהוג אחרת. לדוגמא לאחר חזרת הש"ץ מיד אני נופל נפילת אפיים, אך הקהל, מתעכב ואומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו.." - האם אני נוהג כדין?
האם קטן עולה גם למנין שלושה או רק למנין שבעה?
האם קטן קורא גם במפטיר?
הישנה מגבלה למספר הקטנים העולים לקריאת התורה?
לכבוד הרב הגאון שלום וברכה.
בסימן קיג ראיתי להטור והב"י שכתבו בשם הרמב"ם בהלכותיו ובמורה פרק נט שאין
להכביר בשבחיו של מקום גם בבקשות פרטיות ולא הותר לנו אלא לומר מה שמשה
רבנו אמר כהגמרא בברכות לג.
שאלתי בעקבות זה למנהג יהדות תימן מה נהגו בפועל האם יהודי שרוצה לבקש בקשה פרטית אסור לו לשבח לקב"ה מעבר למה שנאמר שם בגמרא?
תודה רבה ויישר כוח עצום.
לכבוד מו"ר ועט"ר הרה"ג מארי רצון ערוסי יצ"ו. לעניין תחנון או נפילת פנים.
1. רבנו הרמב"ם הגדיר מס' ימים שאין אומרים בהם תחנון, לעומת זאת הטו"ר, מר"ן ועוד אחרונים הוסיף ימים רבים שאין אומרים בהם תחנון, מדוע ההבדל גדול בין הרמב"ם לאחרונים?
2. האם לדעת רבנו חתן אומר תחנון כל שבעת המשתה?
3. מהו מקורו של התחנון?
תודה
שלום כבוד הרב,
אחותי נקראה על שם סבתה ז"ל כשהיא עוד הייתה חייה. האם צריך להגיד על אחותי איזה תפילה?
תודה רבה.