טומאה וטהרה
שלום הרב, נפלה מחלוקת בבית המדרש: מבחינה השקפתית האם טומאה וטהרה הם מציאות ממשית רק שאין ביכולתנו לראות את הטומאה או הטהרה, או שזה תפיסה רעיונית כלומר אנו קוראים (על פי דיני התורה כמובן) לאדם שנטמא טמא או טהור מפני שמבחינה רעיונות פעולות אלה הם פעולות טמאות (לא ראויות לאדם הנעלה) או טהורות אך במציאות לא השתנה כלום. נ.
ב. יש טוענים שהצד השני הם אפילו דברי כפירה (ואם כן העמידנו על האמת).
תודה רבה.
לפי רבינו, טומאה וטהרה הם עניינים הלכתיים, ולא שיש ממשות של טומאה או של טהרה.
תכנים לקריאה נוספת
האם הנשמה חלק אלוה?
לגבי השאלה אם הנשמה חלק אלוה ממעל, כבוד הרב השיב כך:
א. הקב"ה הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו ומלוא כל הארץ כבודו.
ב. אולם אין לו גוףו אין לו דמות הגוף, ולכן הוא לא תופס מקום גשמי.
נשאלת השאלה, אם הוא לא תופס מקום גשמי, אז החלק הגשמי בעולם הוא ללא אלהים? האם יש מקום ללא מציאות אלהים חלילה?
ביאת המשיח הכיצד? דחוף
שלום לרב לפי מקורות שונים בתלמוד הבבלי עולה שמשיח יכול לבוא בן רגע. למשל : שלשה באים בהסח הדעת..." / אסור לכהן להשתכר שמהרה יבנה ועוד מקורות לצערי איני זוכר כרגע. כך גם גדולי הדורות האחרונים נמצאים בתפיסה שהנה משיח כל רגע בא. א) האם זה נכון לחשוב כך? האם זוהי ההשקפה האמיתית שהנה הוא יבוא עכשיו? האם זה ריאלי? ) מדברי הרמב"ם ( בהלכות מלכים כמדומני) עולה שביאת המשיח תתבצע בשלבים. על המשיח להשיב את העם תשובה, ללחום את מלחמות ישראל ואז הוא בחזקת משיח ורק כשיבנה את בית המקדש הוא משיח וודאי. תפיסת הרמב"ם בוודאי לא עולה בקנה אחד אם אלו הסוברים שהנה מחר יבוא!