תפילה בימי סגר הקורונה
אם עשינו מחיצה מניילון בשביל הוראות משרד הבריאות, שלא יהיו 10 יחד, הניילון לא עומד ברוח מצויה, כי הוא מתנדנד. הוא מהרצפה יש 50 ס"מ פתוח. גובה 1.5. אם יש בצד אחד 5 אנשים, בצד שני 8 אנשים, האם מצטרפים למניין? ואיפה יעמוד החזן? זה לא משנה? או שמצטרפים כולם?
אכן, אין במחיצה זו כדי ליצור שתי רשויות מבחינה הלכתית.
כי יש חוט מקיר לקיר, ואין אפילו גדר של צורת פתח. והניילון התלוי בחוט מתנדנד וגבוה מהרצפה יותר מ 50 ס"מ, כלומר שאין גדר לבוד.
ולכן ניתן לצרף את המתפללים משני עברי הניילון, ולא חשוב היכן הש"ץ יעמוד.
תכנים לקריאה נוספת
מה מכוונים בשמות ה׳ בתפילה, וכיצד נוהגים בנוסח ובהגייה של עדה אחרת?
שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול, מה לדעת רבינו צריך לכוון/ להבין באמירת שם השם או אמירת אלוהים בעת ברכה או בתפילה, לכאורה האמירה אדון הכל היה היה ויהיה או תקיף בעל היכולת ובכל הכוחות זה ''מגביל'' את הקב''ה למעמד זמן וכדו'.
א מה אם כן צריך להבין בפירוש השמות של האל כאשר אומר אותם בתפילה?
ב שאלה נוספת, האם יהודי שמתפלל בנוסח בלדי הנמצא בבית כנסת ספרדי או שאמי עליו להתפלל בנוסח שלהם ( לפחות בשירים או בדברים שנאמרים בקול). או שימשיך בנוסח שלו? האם זה משנה אם זה ספרדי או שאמי שמגיע לבית כנסת בלדי?
טעות בק"ש
שלום וברכה מארי רצון כת"ח אשאל,
1. לפי רבנו, אדם שדילג על מילה בק"ש, יצא בדיעבד?
2. אדם שברך בשחרית אמת אמונה במקום אמת ויציב, ונזכר לאחר חצי שעה, מה יעשה? יחזור על ק"ש? יחזור על הברכה בלבד? ברוך תהיה
קריאת תורה אחר מוסף, בשבת
היו 5 איש בלאדי, התפללנו בשבת פרשת קורח אצל נוסח שאמי, קראו בפרשת קורח, לאחר סיום התפילה, אנשי הבלאדי הוציאו ספר תורה מחדש, וקראו פרשת פינחס, הקורא קרא את כל הפרשה עם ברכת התורה, ברכה ראשונה, וברכה אחרונה, וכביכול יצאו סדר פרשת פינחס, אמנם בקשו מהציבור שישלימו מניין בכדי לקרוא בספר תורה, בסופו של דבר היינו 5 איש בלאדי, ו 8 איש אנשי שאמי, 2 שאלות 1, האם בכלל היו צריכים להוציא ספר תורה ולקרוא את הפרשה? כי אני יודע שהקריאה היא חובת ציבור ולא חובת יחיד, 2, האם היה חייב לברך? או זה ברכה לבטלה? אני מודה לרב על התשובה!
ק"ש כאשר המנין מתאחר מהנץ
לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי שלומות כנהר, בתשובות כת"ר, מצאתי שאם מנין מתאחר מהנץ, אולם לא אחרי שלוש שעות, יש לקרוא ק"ש בלא הברכות סמוך לנץ ולאחר מכן להתפלל במנין כרגיל (שם לומר ק"ש עם הברכות). כיצד הדבר מתישב עם שמע א, ה : "כשהקורא קורא קרית שמע, מברך לפניה ולאחריה–ביום, מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה ובלילה, מברך שתיים לפניה ושתיים לאחריה." שתי קושיות עולות אצלי :
1) במקרה הנ"ל בבוקר קראנו ק"ש בלי ברכות
תפילה בציבור
שלום לרב קראתי שהרב פסק שעדיף להתפלל במניין שטיבלך ולא ביחיד בבית בכוונה. איני מבין את פסק הרב מכמה סיבות:
1. פעמים שמניני שטיבלך הם לאחר זמן תפילה וק"ש.
2. רבנו פסק שתפילה בלא כוונה אינה תפילה וחייב לחזור!
3. בתשובה של רבנו כתב שתפילה מהירה וחטופה היא כדיבור התוכי שלא מבין משמעות המילים.
4. בד"כ קשה להתפלל כפי מנהגינו במניין שטיבלך. אני מבין את המסר החינוכי שהרב רוצה להעביר, וגם את החשש שאדם יתרגל להתפלל בלא מנין. אך עדיין אני שואל את הרב, האם הוראתו בנושא היא חד משמעית או שיש לחלק. בברכה ותודה יחיאל כולל הרא"ה
אשמורות
לק"י
שלום לכבוד הרב
אני לומד בישיבה תיכונית ובחודש אלול מתחילים לומר אשמורות בישיבה ויש שם מניין תימני שאלתי היא האם מותר לתימנים להתפלל שחרית שהחזן של שחרית (של המניין התימני) יהיה לא נשוי או להתפלל שחרית עם האשכנזים?
קריאת פרקי תהלים לרפואת מישהו
אשמח לקבל את התייחסות מארי רצון לדברי רבנו בהלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה י"ב -וכן להערה כ"ו במקום של מארי יוסף זצ"ל "...ודבריו לכאורה תמוהים..."- לאיסור לקרוא דברי תורה לרפואת מישהו כי "אינן אלא רפואת נפשות" ומכך משתמע לכאורה שהמנהג הנפוץ לקרוא פרקי תהלים לרפואת מישהו אסור.
שאלות בתפילה
1. האם מותר להפסיק לקדושה בקטע של אלוהי נצור וכו' עד סוף התפילה?
2. הגר"י קאפח זצ"ל כתב בהלכות תפילה פרק ה' אות לד' שהכריעה בסוף התפילה אינה מלווה בשום אמירה. ובכן, אז מתי אומרים "עושה שלום"?
בית כנסת שמגיעים מתפללים חולים שאין להם שליטה על הסוגרים, האם מותר להתפלל שם?
האם מותר לאדם להרהר בדברי קודש בביתו במקום שישנה שם צואה?
היש הבדל בדין בין צואת אדם לצואת בע"ח?
עד כמה ירחיק אדם מהצואה אם ברצונו לקרוא קרית שמע, האם זה תלוי בריח הרע שיש או אין בה?
בשאלה דנן, האם ההיתר לתפילה בבית הכנסת תלוי בקיום ריח רע או ניתן להסתפק בכסוי הצואה בחיתול וכיו"ב?