לשאלתך 
אם לאכול לפני תפילת ערבית 
לדעת רבינו מותר, רבינו כתב בהל' תפלה פ"ו ה"ז 
"אף על פי שתפלת ערבית רשות, לא יבא אדם ממלאכתו ויאמר: אוכל מעט ואישן קמעא ואחר כך אתפלל, שמא תאנוס אותו שינה ונמצא ישן כל הלילה אלא מתפלל ערבית ואח"כ אוכל ושותה או ישן.      ומותר להסתפר וליכנס למרחץ סמוך לשחרית מפני שלא גזרו אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי שרוב העם נכנסין שם ביום אבל בשחר דבר שאינו מצוי לא גזרו בו. 
דקדק בלשון רבינו שכל האיסור אוכל ואישן, אבל אוכל לבד אין בכך כלום, וכל הבעיה היא סביב אישן כי שמא תאנוס אותו שינה.אמנם היו שדייקו בדברי רבינו שרק אכילה מועטת- טעימה דיברו, אבל אכילת סעודה היא לבד אסורה. ואין צריך לזה כי בדר"כ בימים ההם לא סעדו סעודה בלילה כי היא כבדה לגוף בפרט למי שישן אחריה, אלא אכלו קימעא. 
וברור שאסרו סמוך לתפילה (אכילה, תספורת, מעשה בי"ד, עיבוד עורות וכיו"ב) זה רק במנחה גדולה ולא במנחה קטנה כאמור שם לעיל, וכן לא בשחרית כי אינו מצוי. ואף שהיו שאמרו ואסרו סמוך לערבית, העיקר שלא גזרו חכמים סמוך לערבית כי ביסודה היא רשות, והראיה גם שלא יאמר אדם אוכל קמעה וכו' ואיך יאמר והרי נאסר באכילה כבר סמוך לערבית. 
ולדעת מרן כידוע ראוי לא לאכול כשהגיע זמנה ואפילו סמוך לכך, אולם אם התחיל אינו פוסק,אולם יפסיק ויקרא ק"ש ואח"כ יקרא בברכותיה ויתפלל. אמנם כבר כתבו האחרונים שאם יש מנין קבוע ואם יש לו שומר יכול לאכול ואח"כ להתפלל. 
עכ"פ העיקר כדברי רבינו, לכן במקרה ובנסיבות שלך, יכול אתה לאכול בשופי בישיבה לפני ערבית ולהתפלל אח"כ איתם כפי סדרי הישיבה. ואם תרצה לחוש לדברי מרן תקרא פרשיות ק"ש לפני האכילה, ודיו.