מקור הקדיש - יתום ועוד
מהו המקור לאמירת הקדישים בתפילה, מהו המנהג הקדום לגבי סיום התפילה - האם סיומה בהכרח צריך להיות מלווה בקדיש יתום / דעתיד?
לעניין תפילת היחיד ש9 שהתפללו מצטרפים אליו לקדושה כשיטת רש״י, כתב מארי שברכותיו ברכות לבטלה לדעת רבנו.
ותמוה, הרי הוא מברכן בשביל תפילתו שלו, אם כן למה התכוין מארי?
כוונת מארי לקדושה ולקדיש, שהן לבטלה, כי אין זה נקרא מניין, שהרי השאר כבר התפללו, ורק אחד לא התפלל.
מהו המקור לאמירת הקדישים בתפילה, מהו המנהג הקדום לגבי סיום התפילה - האם סיומה בהכרח צריך להיות מלווה בקדיש יתום / דעתיד?
ידוע לפי מנהג תימן שמי שאומר קדושה דסידרא ביחיד צריך לומר "קדושת ד' צבאות". מה הדין כאשר:
א.נמצא במניין שבו אומרים את הקדושה דסידרא בלחש ואינו יודע היכן הש"ץ עומד?
ב. במידה שהציבור עוקפים אותו במהירות, והא מגיע לקדושה בערך 20-30 שניות אחריהם?
מקורות: גמרא, יומא, סט, ב - ע, א;
רבינו, תפלה, יב, כג
שלום הרב
אני חייל, והרבה פעמים אני קם בלילה לשמירות, או קם באמצע הלילה. מתי אני צריך לברך ברכות השחר?
תודה רבה הרב
תימני יחיד שנמצא בישיבה של ספרדים ואשכנזים, האם יכול לעלות חזן במבטא עברי בנוסח ספרדי או אשכנזי??
הסיבה שאינו יכול להיות חזן תימני כיוון שהנוסח שונה לדוג' בקדושה וגם המבטא לא יובן לציבור. לכן יוצא שאם הוא לא עולה להתפלל בנוסח המקום ובמבטא שמובן למתפללים אז הוא לא יכול להיות חזן. אז האם אומרים שעדיף לא לשנות מנהג אבות ולכן לא יעלה אף פעם חזן, או שאם הוא רוצה אז אפשר?
תודה רבה
שלום
מה יעשה תלמיד בישיבה בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים?
כאשר אין תקיעת שופר תימנית בישיבה?
ובאם אין לו ביישוב מקום בו תוקעים תקיעה כמנהגנו?
ובתפילות עצמן, יש לשים לב למנהג מסוים שונה שלנו שחשוב להקפיד עליו?
בתודה מראש
מה משמעות קריאת דברי הנביאים לאחר קריאת התורה ומה מטרת חכמי הדורות שתקנו הקריאה?
למה תקנו אותם חכמים שיש לקרוא מס' פסוקים מן התורה טרם קריאת דברי הנביאים?
האם ישנו פתח הלכתי לחלוקת קריאת דברי הנביא כאשר הקורא אינו בקי בקריאת המפטיר?
כבוד מורי, שלום! בביהכנ"ס שלנו קיים בית מדרש ערב. לפני כחודש התפללו בביהכנ"ס מנחה וחסרו שניים למניין. פנו ללומדי התורה בבית המדרש ונתבקשו להשלים מניין אך הם סרבו בטענה שכבר התפללו ובשל היותם בכולל אינם רשאים להפסיק לימודם לצורך השלמת מניין – וכך נאלצנו להתפלל יחיד. אנו מבקשים את חוות דעתך ופסיקת הלכה בנדון.
בתודה, מתפללי בית הכנסת "שבי ציון" נתניה (בלאדי)
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, ביום שבת הבעל קורא קרא את הפסוק "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תִּקַּח - לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל - הַכֹּהֵן, אֶל - פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד." והוציא את ה"הא" האחרונה שבתיבה "וְהֵבִיאָה" במפיק ברור ביותר. הוא חשב שאין בכך שינוי משמעות ולא קרא שוב אותו פסוק. אני פגשתי אותו מאוחר יותר והסברתי לא שמקריאתו השתמע שמישהו הביא קרבן אחד בעוד בתורה מדובר באישה המביאה את קרבנותיה. ז"א שבקריאתו השתנע משמעות הפסוק לחלוטין. האם כבוד מארי מסכים עימי ויהיה צורך לשוב ולקרוא אותם פסוקים בשבת הבאה לפני תחילת פרשת השבוע?
בס"ד כמובן שישנם פרטים רבים אך לא הרחיב בהם אנסה לתמצת את השאלה. לפני 10 שנים בערך (בזמן שעדיין הייתי "בעל בית" ובמשך הזמן נכנסתי לרשימת האברכים) ביקש ממני הרב (שאגב אין לו הסמכה ברבנות) של הכולל אליו הייתי קשור (כולל אברכים, בחורים וגם "בעלי בתים" בכולל ערב) להקים מניין נץ בכולל (מאז שחזרתי בתשובה התפללתי בנץ אבל התפללתי במקום אחר) בתחילה היה קשה, לא היה מניין אבל הרב הורה לא לוותר ואפילו להתפלל ביחיד (היינו פעמים 4 או
לרב רצון כנהר שלום! יש לי שאלה בעניין מנהג אבותינו בתימן
1. האם נהגו לתת צדקה בתפילה בזמן סדר היום?
2. האם שלשלו כסף לתוך קופות צדקה או שמישהו היה עובר ואוסף מהם כסף?
3. האם נהגו לתת צדקה כל ימות השבוע או רק שני וחמישי?