הפסקה בתפילת עמידה

לק"י

שלום כבוד הרב
אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי. בקבלת שבת בפיוט "לכה דודי" בקטע האחרון מפנים המתפללים את גבם להיכל. אני נוהג שלא להפנות גבי להיכל
האם יש בעיה במנהגם זה? האם עלי לנהוג כמותם?

בברכה

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
א) כשאני עולה לס"ת אשכנזי/ספרדי (כגון: אני לוי ואין לוי אחר) האם יכול אני גם לקרוא או שהחזן יקרא?
ב) האם לגבר מותר ללכת לקוסמטיקאית?
ג) האם מותר לאישה שיש לה בעיות עור בקרקפת ללכת לרופא ושהוא יראנה בלא כיסוי ראש?
ד) האם מותר להיכנס בטיול לנחל כשיש שם נשים (לבושות)? ואם אני חפץ רק לעבור ולא להישאר שם? בכבוד רב.

שלום הרב.
התפילה היא דבר מוזר בעיני; אם בן אדם חטא ועשה עבירות רבות ונגזר דינו לרעה והתפלל לקבל טוב - האם ישתנה גזר דינו? זאת אומרת - מה תועלת התפילה? שהרי היא לא סותרת את מערכת השכר ועונש; אם האדם עשה טוב - ישתכר בטוב, אם האדם עשה רע - ייענש. מאידך גיסא, ברור כי התפילה מועילה לא רק לתיקון האדם - שהרי יש את ברכת "שמע קולנו" ועובדות נוספות. אם כך - מהי תכליתה של התפילה?

ל"קי לכבוד מורנו ורבנו הרמב"ם העמיד את השכל במעמד נכבד בהכרת הקב"ה, כיצד עלינו להתייחס לתפילה, אנו מבקשים בתפילה חוננו בדעת, רפאנו, ביין אם המתפלל חתן או לא עלינו אבל כורע ואומר מודים, נפשי מיוסרת מהפער בין המציאות לתפילה המיוסר

כבוד הרב בהמשך לשאלות אני מרגיש שאני זקוק לעוד הבהרות (ואם ניתן גם מקורות) יורנו מורנו ורבנו
1) הרב אמר שהנחת תבשיל על גבי פלטה יש חשש של מחזי כמבשל למה? הרי לא דרך בישול בכך ועוד שלפי דיני חזרה של תבשיל על גבי פלטה (זמנים הלכות שבת פרקים ג וד' וכן שולחן ערוך אורח חיים סימנים רנג' ושיח'- כמובן שאני מעדיף פסיקה לפי דעת הרמב"ם) ועוד שניתן להסתכל על פלטה כגו"ק (ואם נחשוש ונשים נייר כסף אז בכלל נפתרה הבעיה ועוד שאין כפתורי ויסות, ואם נשים סימן היכר אזי אין כל בעיה).

שלום לכבוד הרב.

ילמדנו כבוד הרב מה יעשה אדם המתפלל לפי נוסח הבלדי בעת שמגיע לתפילת ערבית בבית כנסת (או בכל נוסח שאינו בלדי) שם אומרים השכיבנו בנוסחה הקצר מאוד - דבר שגורם לכך שכמעט בלתי אפשרי להתחיל להתפלל שמונה עשרה עם הציבור אם מתעקשים לומר את הנוסח הארוך.

להרב רצון הרצוי על כל אחיו - שלום רב!
הוה עובדא בבית כנישתא דנן - שהכהן שהיה חזן תוך כדי חזרתו על התפילה צעד מהתיבה אל הדוכן ופרש כפיו יחד עם רעיו הכוהנים. ואני תהיתי על כך - שהרי דעת מרן (קכח/כ) להדיא שלא יפרוס כפיו כלל כשיש כהנים אחרים וכ"פ במ"ב שם (וכ"פ בילקוט יוסף הל' תפילה כרך ב עמ' ודלא כפר"ח שעולה בכל מקרה) אך דעת רבנו בעניין זה לא מפורשת (ולכאורה לחינם הפנה בעל באר הגולה (שם) במרן לדברי רבנו (והתכוון לפ"טו, ה"י) שהרי רבנו התייחס רק למקרה שיש שם כהן אחד ויחיד והוא החזן - שעולה לדוכן אם לא חושש לטירוף דעתו). ולכאורה כן דעת מהרי"ץ בסידורו (חלק א עמ' עא עמוד