נושאים שונים

שלום למורי, האם יוכל לעזור לנו, ולהורות כיצד להתייחס לזמנים המופיעים בלוחות לגבי מנחה גדולה וקטנה? צאת הכוכבים? עלות השחר? הנץ החמה? כדי שנוכל לקיימם לפי רבינו? יש גם סוף זמן ק"ש לפי הגר"א, ולפי המג"א, וסוף זמן תפילה וכו'. איזה מהם לפי רבינו?

שלום יבוא אל כמו"ר הג"ר רצון ערוסי יצ"ו. באחת מתשובת מארי באתר מורשת, כתב מארי כך: "אני אמרתי, שכיון שמצאנו סידור הר"ש מסלגמסה, שהוא בן דורו של רבינו, ניתן לומר שרבינו הכיר את נוסח הר"ש מסלגמסה, שכנראה נהגו בו במצרים, ובימי רבינו כבר היה בשקיעה. ואפשר שרבינו, שהתוודע לנוסח תימן, כפי שמארי אומר, אבל נוסח זה לא הפתיע אותו, כי כאמור אפשר שכבר הכיר את עיקרו ע"י הנוסח של הר"ש מסלגמסה, או הנוסח הקדום שהיה במצרים, וכשראה שבתימן שהוא עדיין נהוג - קבעו. בדרך ההסברה שלי אני טוען שהרמב"ם לא היה מופתע מנוסח תמן כאילו מצא תגלית.

כבוד הרב קראתי באיזשהו מאמר שישנן קהילות (של תימנים) שהכהנים אינן מכסים את פניהם וידיהם בזמן הברכה. המדובר כמובן בימינו. אבקש את התיחסותך לנושא. בכל הכבוד

לק"י
שלום כבוד הרב,
בעבר שאלתי את כבוד הרב את השאלה הבאה:
בבית הכנסת בו אני מתפלל מתחילים שחרית של שבת בתשע בבוקר. בשל השעה המאוחרת לא מספיקים לומר שמע בזמנה (התפילה נאמרת בזמנה)
אני נוהג לקום מוקדם ולומר בביתי פסוקי דזמרה ושמע וברכותיה בזמנה.
האם עלי גם להתפלל בבית ע"מ להסמיך גאולה לתפילה או שמא עדיף להתפלל בציבור?
תשובת כבוד הרב היתה:
אם יש במקומך בית כנסת שבו מתפללים בזמן, לך לשם. ואם לאו - התפלל שחרית יחיד, כלומר זמירות, ק"ש וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, ובציבור תשמע קריאת התורה, ותתפלל עימם מוסף.