Рош-ходеш в Хануку: что делать, если чтение Хануки пропустили?
Полный Галель и порядок чтения Торы
В синагоге прочли сокращённый Галель Рош-ходеша и вызвали четырёх человек читать только отрывок Рош-ходеша. Раввин Рацон Аруси объясняет, что полный ханукальный Галель можно прочесть позднее в тот же день. Маймонид разрешает чтение Галеля на протяжении дня и предписывает полный текст в каждый из восьми дней Хануки («Мишне Тора», законы Мегилы и Хануки, гл. 3). Если община не собирается, в описанной традиции его читают индивидуально с благословениями.
Когда Рош-ходеш приходится на Хануку, трое читают отрывок Рош-ходеша из первого свитка, а четвёртый — отрывок Хануки из второго. В описанном случае четверо прочли Тору, и общая обязанность чтения была исполнена, хотя отрывок Хануки пропустили. Раввин отличает дневное время для Галеля от установленного утреннего времени чтения Торы.
Вопросы и ответы
Можно ли прочесть полный Галель самостоятельно?
Да. В описанной традиции его читают с благословениями позже в тот же день. Чтение с ответами предназначено для общины.
Что должен читать четвёртый вызванный?
Отрывок Хануки из второго свитка. Первые трое читают Рош-ходеш из первого.
По уроку на иврите раввина Рацона Аруси, доктора права и специалиста по еврейскому праву.
אפשר להשלים את ההלל גם אחרי חצות
אם בראש חודש טבת קראתם את ההלל בדילוג, קראו הלל שלם בברכה. אפשר להשלים אותו גם אחרי חצות.
לפי הרמב״ם בהלכות מגילה וחנוכה (ג, ה וט), גומרים את ההלל בכל שמונת ימי חנוכה, ביחיד ובציבור, וכל היום כשר לקריאתו. לכן ביום שישי אפשר להקדים מעט את תפילת מנחה ולקרוא לצידה הלל שלם בברכה תחילה וסוף. ציבור הנוהג בקירוי קורא בדרך זו, כשהציבור עונה למוביל הקריאה. אם הציבור לא ישלים יחד, כל יחיד יקרא לעצמו הלל שלם בברכות במשך היום.
מה הדין אם ארבעת העולים קראו רק בראש חודש?
בראש חודש טבת שחל ביום חול קוראים שלושה עולים בעניינו של ראש חודש. העולה הרביעי קורא בפרשת חנוכה, כפסיקת הרמב״ם בהלכות תפילה וברכת כהנים (יג, כד). כשיש שני ספרי תורה, קוראים את קריאת חנוכה בספר השני. הקדמת ראש חודש קובעת את סדר הקריאות ומותירה מקום גם לקריאת חנוכה.
ציבור שקרא עם ארבעה עולים בפרשת ראש חודש יצא ידי חובת קריאה בתורה, והחסיר את קריאת חנוכה הנדרשת באותו היום. לפי הרב רצון ערוסי בדעת הרמב״ם, ביום חול שאין בו קריאת תורה במנחה, אין משלימים אחרי חצות קריאת שחרית שהוחמצה.
מסקנת הדברים
הלל של חנוכה אפשר להשלים במשך היום כולו. לקריאת התורה בשחרית יש זמן משלה. לכתחילה שלושה קוראים בראש חודש והרביעי קורא בחנוכה.
האם הלל בדילוג של ראש חודש מספיק ביום שחל בחנוכה?
הלל בדילוג בראש חודש טבת אינו מוציא ידי חובת הלל בחנוכה. הרמב״ם בהלכות מגילה וחנוכה (ג, ה וט) מחייב לגמור את ההלל בכל שמונת ימי החג, ביחיד ובציבור. מי שקרא בדילוג קורא במשך היום הלל שלם בברכה.
כיצד יכול הציבור לתקן לאחר שהשאלה התבררה אחרי חצות?
ציבור שקרא בראש חודש טבת הלל בדילוג יכול להשלים הלל שלם בברכות גם אחרי חצות. לפי הרמב״ם (הלכות מגילה וחנוכה ג, ט) כל היום כשר לקריאת ההלל. הרב רצון ערוסי מציע להקדים מעט את מנחה ביום שישי ולקרוא לצידה בקירוי כמנהג הציבור.
מה יעשה יחיד אם הציבור מסרב להשלים את ההלל?
היחיד יקרא את ההלל השלם בברכה תחילה וסוף. הוא קורא לעצמו בלי קירוי, מפני שהקירוי הוא הנהגת ציבור. אי נכונות הציבור לקרוא אינה פוטרת את היחיד.
האם ארבעה עולים שקראו רק בעניין ראש חודש קיימו קריאת תורה?
בראש חודש טבת שחל ביום חול, ארבעה עולים שקראו כולם בעניינו של ראש חודש קיימו את חובת הקריאה בתורה, לפי הרב רצון ערוסי, והחסירו את קריאת חנוכה. סדר הקריאה שקובע הרמב״ם (הלכות תפילה וברכת כהנים יג, כד) הוא שלושה עולים בראש חודש ועולה רביעי בחנוכה.
האם אפשר ללמוד מהשלמת הלל שאפשר להשלים קריאת תורה של שחרית אחרי חצות?
לפי הרב רצון ערוסי בהבנת שיטת הרמב״ם, ביום חול שאין בו קריאת תורה במנחה, אי אפשר להשלים אחרי חצות קריאה שהוחמצה בשחרית. הלל של חנוכה אפשר להשלים במשך היום כולו, לפי הלכות מגילה וחנוכה (ג, ט).
Full text
תכנים לקריאה נוספת
חוני המעגל - חילול שם שמים
שלום לכבוד הרב,
במסכת תענית דף יט ע"א מסופר כי שמעון בן שטח שלח לחוני המעגל, לאחר שהאחרון ביקש גשמים בצורה שביקש, "אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי". מדוע מעשיו של חוני המעגל עולים בבחינת חייב נידוי.
1. האם בשל נוסח הבקשה שנקט בה "גוזרני עליך" שאינו ראוי כלפי מעלה?.
2. או שמא, כפי שמורנו הרב יוסף קאפח מסביר, או לפחות כפי שאני הבנתי את מורנו הרב יוסף קאפח, בהלכות ת"ת פרק ו הל' ח, החייבים בנידוי " המביא את הרבים לידי חילול השם", כגון חוני שהתפלל ויתכן שתפילתו לא תענה ואז יהא חילול ש"ש שכן יאמרו, חוני אינו צדיק ו"או הקב"ה אינו עונה לתפילת חסידיו?
נשיאת כפיים
לרב רצון שלום וברכה.
א. לדעת רבינו שאין הכהנים נוטלים ידיהם טרם הברכה האם בכ"ז עליהם להסיר את כריכות תפילין ש"י מעל גבי האמה בשעת הברכה?
ב. האם ישנה נפ"מ בין הנוהגים כדעת רבינו לבין אלו מקרב קהל עדתינו הנוהגים ליטול בענין הסרת הכריכות הנ"ל?
בתודה ברכה והערכה רבה אסף
הבהרות לשאלות בנושא התפילה
לק"י
שלום כבוד הרב,
א. בשאלתי הקודמת שאלתי לגבי המתפלל וידיו לוטות האם פטור מנטילה. בתשובתו (הן באודיו והן בכתב) כבוד הרב התייחס במפורש לנטילה שלפני תפילת שחרית. האם יש הבדל בדין זה בפרט ובשאר הדינים בכלל בין הנטילה לפני שחרית ובין הנטילה לפני מנחה או ערבית?
ב. בשאלתי לגבי דברי הרמב"ם: "כריעה האמורה בכל מקום-על הברכיים" לא התייחס כבוד הרב לעובדה שרבינו אמר שהכריעה על הברכיים. מדוע איננו כורעים את חמש הכריעות שבתפילה על הברכיים?
בברכה
עמידה בתפילה
שלום רב, א) האם הצמדת העקבים בלבד, בזמן תפילת השמונה - עשרה, הנה מנהג שרווח בכל עדת תימן? ממתי בערך?
ב) בהרבה בתי כנסת (ספרדים ואשכנזים), בשעת החזרה, הציבור כולו יושב מאחר ברכת האל הקדוש ועד מודים. מדוע?
ג) האם בבית כנסת כזה שבו כולם יושבים, האם לשבת יחד איתם או לעמוד ובכך להיראות שונה או גאוותן בעיניהם? יישר כוח
האם אומרים תחנון במנחה גדולה בעשרה בטבת שחל ביום שישי, ומתי עונים אמן עם שליח הציבור?
1) כשעשירי בטבת חל בערב שבת המנהג תמיד היה להתפלל מנחה קטנה בערב שבת כמו בכל ערב שבת. המהריץ מציין שכשמוציאים את הספר אומרים "יהי" ולא "א-ל ארך אפיים" כיוון שדובר בערב שבת שלא אומרים תחנון.
האם ובמקרה שמתפללים מנחה גדולה באותו יום לא היה מן הראוי לומר "א-ל ארך אפיים"? כ"ש שמדובר ביום צום? ובנוסף (עקרונית) האם לא היה מן הראוי לומר נפילת פנים בשעה זו ואף אבינו מלכינו? ושוב אני מדגיש שכל זה מבחינה תאורטית כיוון שקהילות לא בנקל יבינו זאת.
שונות
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. מדוע בזה"ז אנו מחשיבים את חודש תשרי כחודש הראשון משא"כ בתורה שמחשיבה את ניסן?
ב. יש איסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם ע"פ". מכאן נלמד שאסור לומר ק"ש ושה"י בטעמיהם. מה פי' "טעמיהם" האם הפיסוק או הניגון או ההטעמה של המילה? (שהרי בשירת הים שבתפילה אנו קוראים כניגון של הקריאה בס"ת ולפי הפיסוק?).
ג. בברכת "הנותן לשכוי בינה" תיבת "לשכוי" מלרע או מלעיל?
בתודה ובהערכה רבה.
עלינו לשבח!
שלום כבוד הרב!
אם הציבור אינו מתפלל מנחה צמודה לערבית האם צריכים לומר עלינו לשבח ואם לא אז למה?!
תודה
האם אדם שאינו שומע ללא מכשיר השמיעה שלו מצטרף למניין?
אנו מתפללים עם מנין מצומצם.
הבוקר היינו עשרה מתפללים, ואחד המתפללים לא הביא את מכשיר השמיעה שלו, והוא אינו שומע.
האם הוא מצטרף למניין?
האם זכאי קונה קריאה לפיצוי אם הזמין החזן לעלייה לתורה מתפלל אחר בלא ליטול רשות הקונה?
האם המכירות של קטעי תפילה או מברכים הינם בעלי אופי של מקח וממכר כמכירות פומביות?
אם התחייבויות אלו הן בעלי אופי של נדרים, האם יש לועד בית הכנסת זכות לתבוע מהקונה שישלם את נדרו דווקא לבית הכנסת?
בידוע שמכירות אלו מסייעות לתחזוקת בית הכנסת, מהם גבולות השימוש בהם ע"מ להימנע ממכשולים בעיקר בדיני ממונות?