היש לחשוש במנהג זה משום דרכי האמורי?

לשיטת הנוהגים כן, מהו טעמו של מנהג זה שלא הוזכר לא בש"ס ולא בפוסקים?

מהי דרכו של רבינו הרמב"ם  וכיצד נהגו יהודי תימן במעמד זה? 

מהו מעמדו ההלכתי של המסגד של המוסלמים, האם מותר ליהודי להתפלל או ללמוד תורה שם?

היש לקחת כשיקול הלכתי את הפגיעה החמורה בבטחון ישראל העלולה להיגרם כתגובה לפגיעה בבית תפילה של מוסלמים או נוצרים? 

מהן דרכי המאבק שהיהדות צריכה לנקוט כנגד הפורעים הגויים אשר מידי פעם מתנכלים למתפללים יהודים?

מהו הסיכון, לפי גדולי ישראל והרמב"ם בתוכם, בתפילות שהפניה לקב"ה הינה באמצעות מתווכים?

האם בהשתטחות על קברי אבות מתכוונים שיתפללו עלינו או להיעזר בזכות אבות כנאמר: "אלודי אברהם"?

כיצד ניתן מחד, לבקש מהנפטר שיהיה מליץ יושר עבור החיים ומאידך לבקש עליו רחמים בדינו?

הלכה היא בידוע שיין נסך אוסר בכל שהוא בגלל חומרת ע"ז, האם בכל תנאי ובכל מצב?

היש תנאים שמזיגת יין לכוס של גוי לא תאסור היין שבבקבוק למרות דין "ניצוק"?

מהי הדרך ובאילו תנאים ניתן להכשיר את בקבוק היין שנאסר משום "ניצוק"?

חז"ל אמרו "אין מזל לישראל". כיצד, אם כן, מוזכר חודש אדר כתקופה שיש ליהודי יותר מזל?

היש לחשוש לאיסור "לא תעוננו" בהכוונת ההתנהגות של היהודי לפי "ימים טובים" או "ימים רעים"?

למה התכוין רב פפא במימרה שלו:"....לפיכך אם יש לו סכסוך עם גוי מומלץ שיתבע אותו באדר בגלל שאז יש ליהודי מזל"?

מדוע ס"ת שנכתב ע"י יהודי עובד ע"ז נשרף כולו ואילו כאשר נכתב ע"י גוי הריהו חייב בגניזה?

ספר תנ"ך שהודפס ע"י יהודי עובד ע"ז באמצעות מדפסת או ע"י מיסיונרים נוצריים, האם דינו בגניזה או בשריפה?

האם ניתן לגנוז ס"ת תוך הנחתו במוזיאון בתנאים מכובדים או דווקא ע"י נתינתו בכד חרס והטמנתו בקבר אדם חסיד?