בחירות עפ"י ההלכה - האמנם?

היום עם ישראל היושב בארץ הקודש הולך לבחור את נציג בעירוניים והשאלה היא האם ענייני הבחירות מעוגנים בהלכה או לא והתשובה הדבר פשוט שענייני הבחירות מעוגנים בהלכה שהרי חכמי ישראל אמרו כלל אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן מלכים בציבור. כמובן שהשאלה היא כיצד נמלכים בציבור מהו אופן הבחירות התקין יותר, האמין יותר, היותר נכון? באמת מצאנו כמה פוסקי הלכה שעסקו בענייני הבחירות. מצאנו לחתם סופר בשאלות תשובות חושפט סימן יט. שם רצו למנות רב על קהילה והרב הזה נתמך על ידי השלטון השלטונות שם הם שלטונות גויים והחתם סופר יצא בתקיפות גדולה מאוד מאוד נגד מינוי רב מטעם דהיינו מושפע או בהשראת או בהשפעת השלטון ונות כי הרב צריך להיות בן חורים בהוראה שלו ולא שהוא מסונדל על ידי השלטונות ולכן החתם סופר א העריך לדבר על הפן הדמוקרטי של בחירות מול מינויים ואמר שזה א הדרך המינויים היא לא דמוקרטית היא כפייתי ויש צורך לכבד את הציבור, לשאול את הציבור ולכן רק דרך הבחירות היא הנכונה ביותר ולא דרך המינויים על אחת כמה וכמה בעניינים כאלה של א דיני הוראה שוודאי וודאי רק צריך דרך בחירות ולא דרך מינויים ודחה את הטענה שכביכול דינה דמלכות הדינה כי אומר לא כם שאם אותו דין מקומי א שבוחרים לתפקיד כזה בדרך מינוי שנקבל אותו בתורתנו הקדושה כי זה מנוגדד מחלוטין לתורתנו הקדושה שרוצה שהפרנס יהיה מקובל על הציבור כיוצא בדבר מצאנו דבר מאוד מאוד מעניין בשאלות ותשובות יבי העומר חלק ו סימן ד' חוש משפט חושן משפט סימן ד' מדובר שבאחת הערים הרכיבו גוף בוחר בשביל לבחור את רב העיר. הגוף הבוחר הזה היו היה בן 36 אנשים וכשבאו להצביע הוא נחלק ממש חצי חצי חצי לטובת רב זה וחצי לטובת רב אחר ואז החליטו להכריע את הבחירה על ידי גורל והג ל נבחר לא נבחר אלא הגורל היה לטובת רב מסוים הרב המפסיד הרער ואמר שלא ייתכן שמכריעים דבר כזה על דגורל אלא יש צורך בחירות חוזרות כי רק רצון הציבור ולא על ידי גורל הרב יוסף העריך בעניין הזה של גורל או בחירות הביא שבאמת מצאנו שחכמי ישראל השתמשו בגורל בחלוקת ארץ ישראל אבל שמה זה היה גם מלווה ברוח קודש וכן מצאנו בהלכה שמשתמשים בגורל בחלוקת נכסי שותפות בין שותפים והודן באריכות רבה מאוד מה אם יש תוקף לגורל בדיני נפשות כמו אותם אלה שנקלעו למצוקה בספינה והיו צריכים לרוקן יותר ויותר מהספינה ורוקנו ועדיין היא הייתה בסכנת תביעה ואז היו צריכים גם לרוקן בני אדם ולהטיל אותם לין לים כמו ונה אם על זה גורל מותר להכריע בצורה כזו דיני נפשות הערך בעניין זה ובסופו של דבר הגיע למסקנה שבשום פנים ואופן אין להכריע בחירות של רב על ידי גורל אלא על ידי בחירות וצריך בחירות חוזרות והוא אמר יש הבדל בין גורל לענייני מסחר בשותפות שם כל אחד יש לו חלק רק השאל לה איזה חלק אתה מקבל ובין כאן בעניין בחירת רעב כי זה או זה או זה לא זה חלקו וזה חלקו אלא או זה או זה והועיל וכאן מדובר בקביעת רצון הציבור או לטובת הציבור אז זה גדר חבלנה לא ייתכן להשתמש בגורל כשיש מה שנקרא חבל חרינה ולכן הוא חייב בחירות חוזרות מכאן אנו רואים כיצד באמת העניין של בחירות מעוגן בהלכה כיוצא בדבר אנחנו מוצאים בציץ אליעזר ב של אליעזר דנברג בחלק א' ו שהוא בחלק א' סימן סימן כד בעניין הקנעת זכות בחירה לחבות דעה בעניינים ציבוריים הרי אנחנו בחרים נציגים שהנציגים האלה בשעה שישבו במועצה יחליטו עבורנו כלומר זה לא שאנחנו עצמנו המחליטים אלא בוחרים נותנים מפ כוח למישהו שהוא בעצם החליט עבורנו והוכיח שמבחינה הלכתית יש לזה תוקף ושבחירות הללו שבוחרים ונותנים מפיקוח לנציגים כדי שיצביעו עבורנו יש להם תוקף כיוצא בדבר הוא א מביא בחלק ג' סימן כט ביחס לבחירת מנהיגי קהל בדיניהם הנהגת ענייני הציבור הנכסים ששוב א קמחשוב לעשות בחירות כדי לבחור נציגים מקומיים או קהילתיים. הוא מעורר שאלה מאוד יפה שהתעוררב אצל חכמי הלכה במהלך הדורות א שבשיקולים מקומיים הרי שם יש הטלת מסים ואז איך אפשר לתת קולות שווים לכל אדם ואדם הרי העניים הם אינם משלמים מסים כל כך אלא מעט ואז אז אם ניתן קול שוויוני לכל אחד אז בעצם מה אכפת להם לעניים להצביע איך להצביע כל עוד שנה תהיה חלוקת מסים ש שהיא מכבידה מאוד מאוד על העשירים שהם בעצם נותנים יותר מסים כלומר מפנה תשומת הלב שגם בדברים האלה חכמי ישראל היו עיניהם פוחות למצוא איזשהי דרך בחירה שלא תהיה מעוטת תהיה שוויונית ומעובת אלא שוויונית ופונקציונלית כדי שלמצוא את האיזון ונסיים בעוד הערה חשובה שיש תשובה לחתם סופר ברגע זה נעלמה ממני נעלם ממני הציון שהוא שואל ואומר הרי לך אורה הבחירות אצלנו כל הנהגה ציבורית של קהל היא כמו בית דין היא כמו סנהדרין וועיל וזה כמו סנהדרין סנהדרין כמו קהל הרי בסנהדרין אי אפשר שאם נניח יש לנו 23 שיבואו ויצביעו פחות מ-23 אלא כל ה-23 חייבים להצביע לכאן או לכאן כל ה-71 של סנדין גדולה חייבים להכריע לכאן או לחן כל השלושה של הבית דין חייבים להצביע לכאן או לכאן אבל אי אפשר חלק ואילו בבחירות הארציות או המקומיות לא כולם באים לנצל את זכות ההצבעה שלהם יש כאלה שלא באים ואז לכאורה זה לא כל הרכ קב לא כל בעלי ההצבעה באים ומצבעים וזה לא תואם את ההצבעה את אופן ההצבעה בסנהדרין גדולה קטנה בית דין והשיב שכיוון שכך סיכמו ביניהם כל הקהל להבדיל מבית דין בית דין זה כבר דין תורה שככה הוא צריך להתנהל אבל בענייני קהל כיוון שזוהי הסכמה שאם יבואו מי שיבואו להצביע נניח שבאו רק חלק קטן מבעלי זכות בעל צביע הוא בזה הה הייתה ההסכמה בקהל שכך יוכרע הרי יוכרע מתוך הרוב של קהל המצבעים בפועל הנה שוב אנחנו רואים כיצד חכמי הלכה מראים את ההבדל בין רצוי ובין מצוי ומזה נלמד כמה שחשוב מאוד מאוד ללכת להצביע כמו דיין בסנהדרין שהוא צריך להצביע ולא להסתתר מאחרי איני יודע וודאי ודאי לא מחמת אדישות אלא ללכת להצביע ולהשפיע רבי חנן בן הגש