תמצית מקורות על מנהגים קדומים של יהודי תימן
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים שעלו מתוך הקלטת השמע "081015_hpr_3s.MP3", העוסקת במנהגים קדומים של יהודי תימן והקשר שלהם למקורות שונים, כולל ממצאים ארכיאולוגיים וכתבים של קבוצות יהודיות אחרות כמו הקראים. הדובר מציע גישה חדשה לחקר מנהגים אלה, גישה שלטענתו לא זכתה להתייחסות מספקת מצד חוקרי תימן בדורות הקודמים.
חלק א': ארבעת המינים והדס שוטה
הדובר פותח בדיון על מנהג ארבעת המינים בחג הסוכות, תוך התמקדות בשני מאפיינים ייחודיים של מנהג יהודי תימן: אגידת ההושענות בהדס שוטה והאתרוג התימני המיוחד. הוא מצביע על מטבעות מתקופת בית שני שעליהם חקוקים ארבעת המינים, ומדגים כיצד ניתן לזהות בהם רמזים למנהגים אלה, כמו צורת סידור ההדסים המזכירה את ההדס השוטה הנהוג בתימן עד היום.
"שימו לב למטבעות בשורה הראשונה ובשתי השורות האחרונות. אתם רואים בוודאי קל מאוד לזהות את ה את ההושענות שמזכירות את ההושענות שלנו."
הדובר מזכיר את הרמב"ם שהזכיר הדס שוטה, אך מציין כי אין לכך סמך בתלמוד. הוא מביא את דעת רב האי גאון שראה חובה לנהוג בהדס שוטה מלכתחילה, וכן דעות אחרות לגבי ריבוי ההדסים. הדובר מדגיש כי מנהג ריבוי ההדסים היה נפוץ גם בקרב גאוני בבל ובאירופה של ימי הביניים, אך עם הופעת השולחן ערוך, שראה זאת כמנהג ראשונים שיש להימנע ממנו לכתחילה, המנהג הלך ונשתכח ונשמר בעיקר בקרב יהודי תימן.
חלק ב': האתרוג התימני
הדובר עובר לדון באתרוג התימני, שלטענת יהודי תימן הוא המהודר והמקובל ביותר. הוא מראה כי במטבעות קדומים ניתן למצוא אתרוגים בצורות שונות, ולא תמיד דומים לאתרוג התימני המוכר. עם זאת, הוא מצביע על כך שהאתרוג התימני תואם את התיאורים שנמצאו בתלמוד לגבי חדרי הזרע. הוא מזכיר אתר אינטרנט של בחור תימני שאסף ראיות לכך שהאתרוג התימני הוא האותנטי, הלא מורכב.
הדובר מתייחס גם לתמונה מכסא פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא, המתארת את ארבעת המינים יחד עם אתרוג בעל צורה מפוקפקת. הוא מציין כי בית הכנסת היה של רמבמיסטים, אך למרות זאת, המנורה שם אינה תואמת את תיאור הרמב"ם. פרופסור טבורי טוען שהציור מרמז על מנהג קדום של אגידת כל ארבעת המינים יחד.
הדובר מזכיר מחקר גנטי עדכני של פרופסור זוהר עמר, לפיו האתרוג התימני שייך לזן אתרוג קדום ופרימיטיבי, וכי זנים מורכבים הם מאוחרים יותר. הוא מצטט מחקר שפורסם ב"מקור ראשון" שבוצע על אתרוגים ממרוקו, איטליה ותימן, וממנו עולה כי באתרוג התימני אין סממנים של לימוניות, בניגוד לאחרים. הדובר מדגיש כי הוויכוח אינו בהכרח על הרכבה, אלא על מהו האתרוג התלמודי המקורי, וטוען כי האתרוג התימני הוא זה שעונה על המאפיינים התלמודיים.
הדובר מוסיף כי בספרות הרפואה המוסלמית של ימי הביניים יש תיאורים של אתרוגים המכילים חלק לימוני חמוץ, בו היו עיקר התועלות הרפואיות.
הוא מספר אנקדוטה על פרופסור דוד תמר שראה אתרוג תימני גדול והבין לפתע את המשנה במסכת סוכה לגבי ניסוך המים, וכן את המעשה על רבי עקיבא שהגיע לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו, דבר שמתאים לגודלו של האתרוג התימני.
חלק ג': תפירת תפילין ויריעות ספר תורה בגידי הכסלים
הדובר עובר לדון במנהג ייחודי נוסף של יהודי תימן: תפירת תפילין ויריעות ספר תורה בגידי הכסלים של בהמות, ולא בגידים שבעקב הרגל כפי שמתאר הרמב"ם. מורי יוסף טען כי תיאור הרמב"ם מתאים למנהג שהיה נהוג בזמנו בספרד ובמצרים, בעוד שבתימן נהגו על פי מסורת קדומה יותר, ייתכן שאף מימי בית ראשון ושני.
הדובר מצביע על תפילין שנמצאו במערות מדבר יהודה שתפורות בגיד אחד ויחידי, טבעי וללא עיבוד, כראיה למנהג הקדום. הוא מזכיר את ספרו של יגאל ידין על התפילין מקומראן. עם זאת, הוא מציין כי תפילין אלה היו קטנות במיוחד וכללו גם את עשרת הדיברות, דבר שאינו מקובל בתפילין רגילות ויכול להעיד על השפעה של קבוצות מינים.
הדובר מזכיר את דעת הרב עובדיה יוסף הפוסל ספרי תורה מנוקדים, אך מורי יוסף טען שאין בכך איסור ואף שמע מהרב גורן שתפילין של רוחמי בר תעופה היו מנוקדות. הדובר מביע ספק לגבי אפשרות הניקוד בתפילין קטנות כל כך.
חלק ד': מנהג "חסדה" לפני קריאת המגילה ומחברת הטיג'ן
הדובר עובר לנושא מרכזי ומפתיע: מנהג קריאת קטעי פסוקים הנקראים "חסדה" לפני קריאת מגילת אסתר בקרב יהודי תימן. הוא מספר כי במהלך מחקר על כתבי קראים בספרייה הלאומית, הוא נתקל בממצא מפתיע: קטעי "חסדה" דומים מאוד נמצאו בכתב יד קראי מדמשק מהמאה ה-15.
"פתאום אני רואה פסוקים מוכרים חס זה מחייך אליי זה לא יכול להיות דבר כזה לא יכול להיות."
הוא מציין כי חוקרי תימן כמו דוקור גברא והרב רצבי תיארכו את מנהג "חסדה" בקרב יהודי תימן למאה ה-16 לכל המוקדם. הממצא בכתב היד הקראי קדום יותר ומכיל נוסח דומה, כולל הקדמה ודברי סיום נוספים. הדובר משער כי ייתכן שמדובר במנהג קדום מאוד, אולי אפילו מארץ ישראל, שחדר הן לקרב יהודי תימן והן לקרב הקראים, ללא קשר ישיר ביניהם בתקופות מאוחרות יותר. הוא מצטט קטע מספר מצוות קראי מהמאה ה-15 המתאר מנהג קדום של קריאת עניין לאחר המגילה וקריאת שבח, דבר שיכול להיות קשור למנהג "חסדה".
הדובר עובר לדון במחברת הטיג'ן, ספר הדקדוק העיקרי של יהודי תימן. הוא מסביר כי למרות שהמחבר היה תימני, המחברת עצמה היא תקצור של חיבור גדול יותר. באופן מפתיע, המקור למחברת הטיג'ן התגלה כחיבור של מדקדק קראי בשם אבול פרז' הרון, שחי בירושלים במאה העשירית. חיבורו צוטט רבות על ידי חכמי ישראל כמו אבן עזרא ורבי יונה אבן ג'נאח (שצנזר את שמו).
"השורה התחתונה שלא לא אמרתי לכם המקור המקור וזה בדוק 100% המקור למחברת הטיג'ן היא מחבר קראי שקראו קראו לו אבול פרז' הרון מדקדק בן העשירית..."
הדובר מסכם כי ניתן למצוא מקורות רבים למנהגים קדומים של יהודי תימן, ואפיק החקירה של השפעות הדדיות או מקורות משותפים עם קבוצות יהודיות אחרות, כמו הקראים, הוא נתיב שלא נחקר מספיק בשל עמדתם המסורתית של חוקרי תימן. למרות הסתייגותו של מורי יוסף משימוש במקורות קראיים, הדובר סבור כי יש לבחון אותם בזהירות, שכן ייתכן שמנהגים מסוימים נובעים ממקור קדום משותף בארץ ישראל.
"אני לא אמרתי חלילה שדוד תמן לקחו מהקראים אלא מה שאני רוצה לומר אלה ואלה ניתנו מרועה אחד כלומר מקורם כנראה בארץ ישראל א של המאות השמינית התשיעית העשירית..."
הדובר מדגיש כי יש לקבל את האמת ממי שאמרה, וכי מחבר מחברת הטיג'ן ידע לצנזר את הקטעים הקראיים הבעייתיים ולהביא רק את התוכן המועיל.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מציע הרב להכריע במחלוקת בין בני זוג על מכירת דירה משותפת?
לי ולבעלי יש דירה על שמינו שאנחנו לא גרים בה
( היא קטנה ולא מתאימה למשפחה בת 7 נפשות) לכן אנחנו שוכרים ומשכירים.
אני מאוד רוצה למכור אותה ובעלי לא מוכן בשום אופן,
כבר מס'שנים שאני מוסיפה כסף לשכירות נגד רצוני .( יש לנו חשבונות נפרדים)
אני רוצה לצאת מהשותפות של הדירה ולקבל את חלקי בה והוא בעלי לא מוכן . אני לא יכולה גם לקחת משכנתא כי הבנק לא נותן לי בלי הסכמה שלו ובקיצור כל אני תקועה בחיי בגללו .
הוא מוכן לדעת תורה . מה עושים ?
גילוח בחול המועד
האם בחול המועד מותר להיתגלח כמו בכל יום ?
עד היום אני נוהג להיתגלח בחול המועד , אך בחול המועד האחרון העיר לי מישהו שאסור להיתגלח בחול המועד ,
ברצוני לציין שאם לא אתגלח , הדבר יפגע בשמחת החג שלי , כיצד עלי לנהוג?
נ.ב. אני תימני בלדי
אשמח לקבל תשובה במהרה.
בעיניין אמה על אמה
שלום לכבוד תורתו.
שיעור באתרכם עורר לי שוב השאלה- כמה פעמים כבר בדירות שכורות אצל יהודים שומרי תורה,ואיש לא שייר אמה על אמה.
המקגדש והחורבן זה יסוד החיים שלנו,ועל כן חפצי לקיים זאת הזכרון.
וכן שאלה שנית-בחדר גדול,שאין קיר ממש מול הדלת,אלא במרחק,בסוף החדר ממול,ואין קיר סמוך.
או מימין לדלת[לא נראה מהפתח] או בסוף החדר[גם כן לא בולט]-איפה אפשר וצריך לקלוף[הרי סוייד בעבירה כנראה].
שלום לך כבוד הרב,
בעוד חודש וחצי בתאריך 17.12.09 אני מתחתנת בעזרת השם ויש לי 2 שאלות אלייך:
שאלה ראשונה החתונה יוצאת בנר שישי של חנוכה רציתי לדעת באולם אנחנו אמורים להדליק בחופה או לא בחופה חנוכיה כדי להוציא את הקהל מידי חובה?
רציתי גם לדעת אם בשבת חתן כולם כולם צריכים לשמור שבת כהלכתה או רק מי שעולה לתורה שזה החתן אבא של הכלה ואבא של החתן.
תודה רבה על תשובתך
מס' שאלות
לכבוד מורנו ורבנו שליט"א
מס' שאלות בנושאים שונים:
1. אם אדם עבר על איסור כרת, אזי יתחייב כרת (בהנחה שלא שב בתשובה). לאחר מותו יכרת ויאבד. ואם יוסיף לעבור על כרתות עדין יתחייב כרת..
האם יש תוספת בכמות הכרתות? נפשו תכרת "יותר" בגלל ריבוי כרתות או שמא אין תוספת? ואם אין תוספת יוצא שריבוי כרתות לא גורע לעניין עונשו של הנכרת. היתכן?וכיצד הדברים מתישבים?
2. מנעל או סנדל נאסר ביוה"כ. האם מדובר שהסולייה שעליה דורכים צריכה להיות מעור כדי שתיאסר? האם מותר ללכת בהיוה"כ עם נעל "שבת" / "אלגנטית" של ימינו, שהגפה מעור והסוליה מגומי?
שבת.
לק"י
ברשות הרב שתי שאלות או שאלה ופנייה.
השאלה - מקרה :שבת נכנסה ומתג חימום מים לרחצה('בוילר')נותר במצב הפעלה.למותר לציין הפסד הממון שבפעילותו לאורך השבת כולה וכן באפשרות של נזק עקב הפעילות ללא הפסקה.מעיון ברמב"ם הלכות שבת הבנתי שא"א לעשות דבר וכן שאין מקום והיכר ב'גוי של שבת'.הותרתי המצב על קנו . נא הדרכת הרב לפי דרכו של רבנו.
מניקה- יום הכיפורים
שלום לכבוד הרב
בני בן ה-3 חודשים עד כה ניזון מ-חלב אמו בלבד פרט ליום אחד שקיבל סימאלק בגלל אילוצים ובו בזמן אשתי שאבה את עצמי כדי שלא יגמר החלב .
שאלתי היא איך עליה לנהוג ביום הכיפורים .?
מכיון שההנקה דורשת המון נוזלים מגוף האשה ויש חשש שלא יהיה מספיק לתינוק
ומצד שני גם יש חשש שלא תחוש בטוב עקב מחוסור בנוזלים .
ואם תאמר שלא תניק ביום הכיפורים יש חשש גדול שלא יהיה לה חלב אחרי הצום מכיוון שלא יכולה לשאוב את עצמה במהלך הצום
איך עלינו לנהוג ?
ואם עליה לשתות פחות פחות מכשיעור , יורנו רבינו מה זה בדיוק פחות פחות מכשיעור ולאיזה פרקי זמן כי אנחנו לא יודעים .
מי רשאי לנהוג לפי מסקנתו מסוגיה בתלמוד כשהיא שונה מדעת הפוסקים?
מתי יש לאדם רשות או חובה לנהוג לפחות לעצמו כמו שיצא לו
מהסוגיא בתלמוד ואפילו שזה נגד דעת והבנת שאר הפוסקים
האם אמרינן גבי כל אדם אין לדיין אלא מה שעיניו רואות
והרי הסברא נוטה לומר כך אחר שצוונו עשה לך רב והסתלק מהספק
כלומר המסופק בהוראה (כפירוש רבנו) יעשה לו רב , משמע הודאי לו
אינו הולך אחר רבו בזה וכל שכן להתבטל לדעת פוסקים אחרים?
יישר כח הרב .