כלל זה יהא נקוט בידיני, שההוללות בשמחת הפורים אין דעת חכמים נוחה הימנה. כי שמחת פורים היא שמחת הודיה לה' לשעבר ותפילה לעתיד, והיא צריכה להיות שמחת קודש. בחיבת קודש, בבחינת וגילו ברעדה, בדעת ובחן ובכבוד. אולם מן המפורסמות, שנפרצה פיצרה בטיבה של שמחת פורים בשמחת קודש. ולכן על הצוות החינוכי לעמוד על המשמר, שנעימות יום הכיפורים, יום אדיר בימי שנה, לא יישחקו ע"י תוכן פורימי ליצני. מכירת עלייה לתורה לצורך הצגת פורים שהיא בגבול הטעם הטוב - אפשרית. הלל - אין ביום פורים.