שיעורים במשנה תורה ספר זמנים - הלכות מגילה וחנוכה פרק א י-יא

שלום הרב,

רצוני לדעת לפי איזה מורה הוראה נהגו התימנים לפסוק הלכה לפני הרמב"ם?

תודה מראש!

שלום לכבוד הרב.
מעיון במורה ובהקדמות למשנה נראה שהרמב"ם מתייחס באופן דואלי לסוגיא.
רציתי לדעת האם מסקנתו הסופית היא במורא בו הוא כותב שלכל בריה תכלית בפני עצמה? (והאם באופן עקרוני הוכרע כמורה כשיש סתירות בהיותו מקור מאוחר יותר)

ומה לגבי תכלית הבריאה בכללותה?
מופיע בהקדמה למשנה מהדורת שילת (עמ` נז): "כי תכלית עולמנו ומה שבו אומנם היא- איש חכם וטוב" (ועיין בהערה 15 למטה- שאולי ישנם תכליות נוספות בעולמות אחרים) כשהגירסה המקורית היתה "תכלית העולם".

שלום לרב ערוסי.
יישר כח על הלוח שנה החדש של "הליכות עם ישראל" שקיבלנו, אך ברצוני לדעת. אני מבין שהלוח הוא לא לנוהגים כפי הרמב"ם.
כיצד צריך להוסיף/להפחית בזמנים הבאים:
עלות השחר
נץ החמה
חצות היום
מנחה גדולה וקטנה
צאת הכוכבים (=שקיעה)
כניסה ויציאה של השבת
אם יש עוד אשמח לשמוע.
תודה רבה

דברים פרק יח (כא) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה´. (כב) אשר ידבר הניא בשם ה´ ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה´ בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו. שאלה: בפסוקים אלה ניתן לירות שלושה קביעות .

1. אמינותו של נביא ניתנת לבחינה מעשית.
2. כאשר דבריו התבררו כלא נכונים זה בהיכרך בזדון.
3. אסור לפחד לפגע בו.
היש סיבה לפיה מעמד "רב" יהי חמור ממעמד "נביא"? או שמא, צריכים אנו להעתיק שלושת קני מידה (לכל הפחות) אלה כלפי רבנינו.