האם ניתן לקיים מתנות לאביונים בפורים מכספי מעשר?
לרמב"ם שמעשרות מדין צדקה בהלכות מתנות עניים. מתנות לאביונים גם ניתן לתת ממעשרות או בנפרד?
מי שחגג פורים בעיר פרוזה ונוסע לירושלים עשוי להיכנס למחלוקת על חיוב נוסף במצוות היום. לא רק המקום שבו ישנים קובע: יש לברר מה הייתה כוונת הנוסע, מתי הגיע והאם התעכב באונס. מכאן מתרחב הדיון לעיר מסופקת, לסמוך לה ולכלל המחייב זהירות בברכות גם כשמחמירים בקריאת המגילה.
מתכננים נסיעה בפורים? האזינו לבירור הכוונה, זמני המעבר והמחלוקת על קריאה נוספת בירושלים.
דין פורים אינו נקבע רק לפי כתובת המגורים הקבועה. אדם יכול להיחשב פרוז בן יומו או מוקף בן יומו: גם שהות זמנית בעיר פרוזה או בכרך המוקף חומה עשויה לקבוע את זמן קריאתו. עיר היא כאן מקום שאינו מוקף חומה מימות יהושע, וכרך הוא מקום המוקף חומה מאותה תקופה.
בהלכות מגילה וחנוכה, פרק א נאמר שבן עיר שהלך לכרך, או בן כרך שהלך לעיר, ודעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה אך התעכב ולא חזר, קורא כמקומו. אם מלכתחילה תכנן לחזור רק לאחר זמן הקריאה, הוא קורא עם אנשי המקום שבו הוא שוהה. הכוונה חשובה: עיכוב שנכפה על האדם אינו זהה להחלטה רצונית להישאר.
המחלוקת היסודית היא מהו זמן הקריאה הקובע. לפי הפירוש שיוחס לרש״י, לכל מקום זמן הקריאה שלו: ארבעה עשר לפרזים וחמישה עשר למוקפים. לפי דרך זו עשוי אדם להתחייב בשני המקומות, אם שהה בהם בכוונה בזמנים המחייבים. מן הצד האחר עשויה להיווצר באופן עקרוני גם מציאות שבה אינו מתחייב באף אחד מן המקומות. האפשרות האחרונה הוצגה כביקורת על ניסיון להתחמק מן החג, ולא כהמלצה לעשות כן.
לפי הרא״ש, זמן הקריאה הוא זמן הקריאה לרוב העולם, ארבעה עשר באדר. המקום שבו מתכוון האדם להימצא בזמן זה קובע את דינו לפורים: מי שנקבע כפרוז אינו נעשה לאחר מכן מוקף רק מפני שעלה לירושלים, ומי שנקבע כמוקף עשוי לקרוא בחמישה עשר גם אם חזר בינתיים לעיר פרוזה. לפי דרך זו אין חיוב כפול ואין פטור גמור הנוצר מן המעבר.
גם בדברי הרמב״ם נזכרו שתי הבנות. המגיד משנה והכסף משנה פירשו אותו בדרך רש״י, ואילו הראשון לציון רבי חיים בן עטר ופירוש נוסף שנידון הולכים בדרך הרא״ש. פירוש המשנה הובא כסיוע לדרך האחרונה. אין להציג אפוא את לשון הרמב״ם כאן כאילו פירושה מוסכם, ונזכרו גם מחלוקות אחרונים בהבנת השיטות עצמן.
במקרה שנידון, תושב עיר פרוזה שכבר קיים בה את מצוות פורים ועולה לירושלים ביום חמישה עשר לאחר עלות השחר אינו מתחייב שם מחדש. הדבר נאמר הן ביחס לעלייה לעבודה והן ביחס לעלייה לסעודת פורים אצל חבר. גם בדרך רש״י, בזמן הקובע של חמישה עשר עדיין היה פרוז.
לעומת זאת, מי שעולה במהלך ליל חמישה עשר, או עוד בשעות אחר הצהריים של ארבעה עשר לאחר שקיים את מצוות היום, נכנס למחלוקת. בדרך הרא״ש כבר נקבע דינו כפרוז, ובדרך רש״י יש מקום לחיוב נוסף. בפועל תוארה זהירות לשמוע בירושלים מגילה בלילה וביום בלי לברך, ולקיים את שאר מצוות היום שאין בהן ברכה, מחמת הספק. אין להפוך זאת להיתר לברך מספק או לקביעה שאין מחלוקת.
מי שמבקש להימנע מהמחלוקת במקרה זה יכול לדחות את עלייתו למקום המוקף עד לאחר עלות השחר של חמישה עשר. הדוגמה הנגדית, של תושב ירושלים המבקש לצאת לעיר פרוזה לקראת ארבעה עשר, מעוררת גם בירור אם הזמן הקובע הוא צאת הכוכבים או עלות השחר. לכן אין כלל אחיד שלפיו עצם היציאה או הלינה לבדן פותרות כל מקרה.
אדם שתכנן לצאת מירושלים לפני הזמן הקובע, אך מי שהיה אמור להסיעו איחר והוא התעכב שלא ברצונו, אינו נידון כמי שתכנן להישאר. הדוגמה האישית שנמסרה ממחישה את לשון הרמב״ם: הייתה דעתו לחזור או לצאת בזמן, ונתעכב באונס. אין לקבוע את דינו רק מתוך צילום מצב של המקום שבו נמצא בפועל, תוך התעלמות מתוכניתו ומנסיבות העיכוב.
דין הכרך כולל גם מקום הסמוך לו או הנראה עמו, ובדברי הרמב״ם נזכר שיעור אלפיים אמה. נידונה מחלוקת אם מגבלה זו קובעת גם כאשר יש רצף יישובי, או שברצף כזה אין הדבר מוגבל לאותו מרחק. הובאה דרכו של הרב טיקוצ׳ינסקי כדעה מצמצמת, שאינה דעת רוב הפוסקים שנזכרו.
דוגמאות משכונות ירושלים ומערים אחרות תוארו לפי המציאות והמחלוקות בזמן השיעור המקורי. אין לראות ברשימת הדוגמאות מפת מנהגים עדכנית לכל שכונה כיום: במהלך השנים בנייה ורצף יישובי עשויים לשנות את השאלה. בירור הלכתי אינו מצדיק מריבות בין קהילות, ומציאות של מנהגים חלוקים מדגישה את הצורך בהכרעה ציבורית מסודרת.
מחלוקת נוספת נוגעת למקום הסמוך לעיר מסופקת. תלמידי החזון איש בבני ברק הוזכרו כקוראים גם בחמישה עשר בלי ברכה בשל הסמיכות ליפו. מנגד הובאה שיטת החיד״א, שהביא הביאור הלכה, שלפיה סמוך ונראה נאמר ביחס לכרך ודאי, ולא כהרחבה אוטומטית של ספק. בעיר המסופקת עצמה נשאר חיוב הקריאה בשני הימים.
עיר שספק אם הוקפה חומה מימות יהושע קוראת בארבעה עשר ובחמישה עשר, בלילה וביום, ומברכת בארבעה עשר בלבד, שהוא זמן הקריאה לרוב העולם. בתשובת הרמב״ם לחכמי צור מודגשת ההבחנה: אין לברך בחמישה עשר מספק, לא לפני הקריאה ולא לאחריה. ספק ברכות להקל אינו טעם לוותר על המצווה עצמה, אלא לקיימה בלי ברכה כאשר חיוב הברכה מסופק.
בתשובה מובאת אזהרה גם מפני מענה אמן על ברכה שחיובה מסופק או שהיא לבטלה. בהקשר זה נידונה חומרת ברכה שאינה צריכה לשיטת הרמב״ם. אין להרחיב את הדיון לקביעה שכל ברכה היא מדרבנן בלי חריג: ברכת המזון הוזכרה במפורש כיוצאת מן הכלל לעניין הספק שנידון.
נשאלה השאלה מדוע אין פוטרים את העיר המסופקת לגמרי מכוח ספק דרבנן לקולא. מתוך דברי הר״ן בעניין ההסבה בארבע הכוסות התבאר שביטול המצווה מכל הצדדים אינו אפשרות שנמצאת בתוך הספק: ברור שיש חיוב לקרוא בזמן כלשהו. השאלה מדוע אין מסתפקים בארבעה עשר בלבד נשארה כאן ללא תשובה מלאה. בשיעור ההמשך נבחנים טעמי הדין והדעה שהובאה במגיד משנה.
מסקנת הדברים: בנסיעה בין פרזים למוקפים צריך לצרף מקום, כוונה וזמן, ולהבחין בין רצון להישאר לבין עיכוב באונס. במקרה הנידון, עלייה לירושלים לאחר עלות השחר של חמישה עשר אינה יוצרת חיוב נוסף, ואילו עלייה קודם לכן עשויה להכניס למחלוקת. במצבי ספק נזהרים בברכות גם כשמחמירים בקריאה, ואין ליישר את השיטות או להסיק מנהג שכונתי עדכני מדוגמה היסטורית.
האם כתובת המגורים לבדה קובעת מתי קוראים מגילה?
כתובת המגורים אינה קובעת לבדה. גם שהות זמנית עשויה להקנות דין פרוז בן יומו או מוקף בן יומו. יש לברר היכן התכוון האדם להיות בזמן הקריאה, מתי נסע והאם שהותו במקום הייתה רצונית או נגרמה באונס.
כיצד נחלקו הראשונים בזמן הקריאה הקובע?
בדרך שיוחסה לרש״י יש זמן קריאה לפרזים בארבעה עשר ולמוקפים בחמישה עשר, ולכן מעבר עשוי ליצור חיוב כפול או, באופן עקרוני, היעדר חיוב. בדרך הרא״ש הזמן הקובע הוא ארבעה עשר לרוב העולם; דין האדם נקבע אז ואינו מתחלף שוב בגלל המעבר. גם בפירוש הרמב״ם נזכרו שתי הדרכים.
האם מי שחגג בעיר פרוזה ועולה לירושלים ביום חמישה עשר חייב שוב?
במקרה שנידון, תושב עיר פרוזה שקיים בה את מצוות פורים ועולה לירושלים אחרי עלות השחר של חמישה עשר אינו מתחייב שם מחדש, גם אם בא לעבודה או לסעודה. עלייה לפני עלות השחר אינה נכללת בקביעה זו והיא עשויה להכניס למחלוקת.
כיצד נוהגים כשעולים לירושלים במהלך ליל חמישה עשר?
במקרה של מי שכבר חגג בעיר פרוזה ועולה במהלך ליל חמישה עשר, נזכרה מחלוקת אם הוא מתחייב שוב. בפועל תואר מנהג לחשוש ולשמוע מגילה בירושלים בלילה וביום בלי ברכה, ולקיים את שאר מצוות היום שאין בהן ברכה. אין בכך הכרעה שהחיוב מוסכם.
מה דינו של מי שהתכוון לצאת לפני זמן הקריאה והתעכב באונס?
מי שהתכוון לצאת או לחזור לפני זמן הקריאה אך התעכב באונס קורא כמקומו, כפי הדין שהובא ברמב״ם. יש להבחין בין עיכוב שנכפה עליו לבין תכנון מלכתחילה להישאר במקום האחר בזמן המחייב.
האם הסמיכות לעיר מסופקת מחייבת גם קריאה בחמישה עשר?
נזכרה מחלוקת. דרך החזון איש מרחיבה את דין הספק גם למקום הסמוך, ואילו החיד״א, כפי שהובא בביאור הלכה, מחיל סמוך ונראה על כרך ודאי ולא על ספק. לכן אין להסיק את דין הסמוך באופן אוטומטי מדין העיר המסופקת עצמה.
באילו ימים קוראים ומברכים בעיר שספק אם הייתה מוקפת חומה?
עיר שספק אם הייתה מוקפת חומה מימות יהושע קוראת מגילה בארבעה עשר ובחמישה עשר, בלילה וביום. מברכים בארבעה עשר בלבד, שהוא זמן הקריאה לרוב העולם, ובחמישה עשר אין מברכים מספק, לא לפני הקריאה ולא לאחריה.
האם ספק דרבנן מאפשר לוותר לגמרי על קריאת המגילה בעיר מסופקת?
הספק הוא באיזה זמן חלה הקריאה, ולא בעצם קיומה של חובה לקרוא. לכן אין לבטל את הקריאה בשני הימים בשם ספק דרבנן לקולא. השאלה מדוע לא להסתפק בארבעה עשר בלבד נשארה בשיעור זה ללא תשובה מלאה.
לרמב"ם שמעשרות מדין צדקה בהלכות מתנות עניים. מתנות לאביונים גם ניתן לתת ממעשרות או בנפרד?
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לצבוע שיערו דרך תחפושת בפורים?
2. האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לחבוש פאה או שיער ארוך על ראשו דרך תחפושת?
שלום לכבוד הרב,
בבית הכנסת התקינו מערכת הגברה (רמקולים) לשמיעת המגילה, האם יצאנו מידי חובת שמיעת המגילה?
שלום לרב
1- מה הסכום שצריך לתת לזכר מחצית השקל השנה? 2- האם מותר לבקש בקשות פרטיות גם בשבת? (אם כן איפה מבקשים בקשות בשבת בתפילת העמידה) 3- האם מותר להתפלל או לבקש על דבר שאין לו סיכוי? (כמו זיווג אם בחורה שנראה חסר סיכוי)
האם יש איסור בצביעת שיער בפורים שאח"כ צובעים שוב לשחור?
לכבוד מו"ר יצ"ו
א. האם בק"ק צנעא בתימן היה מנהג אחיד באופני כתיבת המגילה?
ב. ברשותי מגילת אסתר "המלך" כתובה על גוויל אולם צורת האותיות אינה כמנהג תימן והמגילה מתוייגת. קראתי במספר מקומות ואף נוכחתי לדעת שאבותינו לא הקפידו על תיוג המגילה ואף לא נהגו לכתוב בסגנון "המלך" אלא כתבו את המגילה כשכל עמוד מסתיים בסוף פסוק.
ג. האם יש להעדיף לקרוא בציבור ממגילת "המלך" מתוייגת ובכתב שאינו כפי מסורת הכתיבה התימנית או שמא יש להעדיף קריאה ממגילת "סוף פסוק" שאינה מתוייגת והכתובה בכתב כפי מסורת תימן?
בברכה ובתודה
אבישי קארו
אדם שגר במקום שעושים פורים יומיים מספק ופורים יוצא שישי ושבת, האם יכול לתת מתנות לאביונים פעם אחת ביום שישי ואז יוצא שאם באמת צריך לחגוג פורים בשישי אז נתן מתנות לאביונים בשישי ואם בשבת אז נתן בזמן קריאת מגילה שיוצא ידי חובה כמו בני הכפרים שמקדמים ליום הכניסה?
אני בשנת אבל על אבי, הייתי רוצה לדעת :
א. קריאת מגילה בביה"כ כשהאוירה היא שמחה?
ב. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם משפחת בעלי?
ג. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם חברים?
ד. כיצד יש לנהוג לגבי משלוח מנות? ( שליחה וקבלה)
תודה מראש
בס"ד סבתא שלי נפטרה לפני שבועיים, האם לאמא שלי מותר לשלוח מנות, ואם לא, האם מותר לה לעשות דברי מאפה כדי שאני יוכל לשלוח?
תודה