הקפה
לק"י
שלום כבוד הרב,
כבוד הרב אמר בתשובה לשאלה שגם אם מקצץ שערו באופן אחיד יש חשש להקפה.
מהו האורך (במ"מ) שמהווה הקפה ומהו האורך המותר?
בברכה
לק"י
שלום כבוד הרב,
כבוד הרב אמר בתשובה לשאלה שגם אם מקצץ שערו באופן אחיד יש חשש להקפה.
מהו האורך (במ"מ) שמהווה הקפה ומהו האורך המותר?
בברכה
הרמב"ם כותב בתשובה (בלאו ח"ב עמוד 507) בקשר לאמירת י"ג מדות: "אלו הקריאות כולן אין עיקר להן, ולא נזכרו בדבר מדברי רז"ל, והקרוב אצלי שהם מנהגי חזנין שנתפרסמו, אבל אני לא קראתי אותן מעולם משום שאיני יודע לזה עיקר, והוא דבר שאין לו מובן ברור וכו'.
האם כוונת רבינו שאמירת י"ג מדות אין לה עיקר, והיא מנהג חזנין? והאם הוא לא אמר מעולם י"ג מדות?
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
השביע את רעבונו באכילת פת אורז או דוחן בסוכה, האם פטור מברכה על ישיבה בסוכה?
האם ניתן להשוות בין דיני אכילת פת בליל יו"ט הראשון של סוכות לדיני אכילת המצה בליל הסדר?
אשה ששכחה לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון בליל יו"ט הראשון של סוכות, האם חייבת לחזור?
לק"י
שלום לכבוד רבנו,
במסכת פאה פרק ה' משנה א' כותב רבנו שאין הלכה כרשב"ג בעניין הרוח שפיזרה את העומרים.
במשנה תורה הלכות מתנות עניים פרק ד' הלכה ה' כותב רבנו שאומדים את השדה (כדעת ת"ק) ולאח"כ כותב שנותן שיעור של ארבע קבין לכל בית כור (שיעור מהגמרא בבא מציעאה בביאור שיטת רשב"ג).
בהערות מארי על פירוש המשנה ועל המשנה תורה במקומות הנזכרים, כותב שרבנו פסק כת"ק, ושיש כאלו שאומרים שבפירוש המשנה פסק כת"ק, ובמשנה תורה חזר בו ופסק כרשב"ג ושהוא לא רואה כך.
האם הכלל הנ"ל בבישול דווקא או אף אין בישול אחר אפיה או אחר קליה או אחר צליה?
מה פסק הרמב"ם בכלל זה ומהי שיטתו של מרן השו"ע בקשר עם הכלל הנ"ל?
הניתן להשוות את דין עלי התה אשר טרם שיווקם לצרכנים עוברים תהליך קליה לדין פולי הקפה שקולים אותם קודם לטחינתם?