תכנים לקריאה נוספת
קריאת תהילים לרפואה
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב רבינו בהלכות עבודה זרה, פרק יא, הלכה יב, שאין לעשות דברי תורה רפאות גוף. והוסיף רבינו "... הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתילים... הרי זה מותר". משמע מדברי רבינו שהחולה אסור לו לקרוא תהילים לרפואתו קל וחומר לרפואת אחרים.
על מה סומכים המתירים קריאת תהילים לרפואה? היש היתר כזה בשולחן ערוך או ברמ"א?
בברכה
הלכות מדע
שלום.
רציתי לדעת מה פירוש המילה ״שם״ בהלכה א׳ בהלכות מדע ומה כוונת הכסף משנה שמילת ״שם״ בזאת ההלכה היא כפ״א רפה בלשון ישמעאל ?
תודה רבה
הלכות מלחמה
שלום לכבוד הרב!
בהלכות מלכים הרמב"ם כותב: "מאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרם מלבו ויפנה מכל דבר מלחמה".
א. מה התוקפה ואופן קיומה של הלכה זו בימינו?
שליח ציבור שנזכר שכבר התפלל, מה עליו לעשות?
היש לדון אותו כדין שליח ציבור שנשתתק שיש להעמיד אחר במקומו ויתחיל ממקום שפסק?
האם ישלים תפילתו ע"מ להוציא ידי חובה את אלה שאינם יודעים להתפלל?
היש גדר ערבות (כל ישראל ערבים זל"ז) בתפילה כדין ברכת המצוות שאע"פ שיצא מוציא?
הבדלים בהגדרות השתלשלות התורה
שלום כבוד הרב.
מה הגדרת "הלכה למשה מסיני", "מפי הקבלה", "מפי השמועה", "שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן" ומה היחס ביניהן?
בתודה מראש.
טלית ותפילין בשקית אחת, איזה מהן יקדים?
מהי שיטת רבינו הרמב"ם בשאלה זו ומהי שיטתו של מרן השו"ע?
הטלית (תדיר) והתפילין (מקודש יותר), היש במקרה זה רלוונטיות לכלל: "תדיר קודם"?
האם ניתן בנסיבות אלה להפעיל בלעדית את הכלל: "מעלין בקודש"?