נערכים לשנת תשע"ט - שנת מעשר שני

שנת תשע"ט נחשבת כשנת מעשר שני והיא השנה הרביעית במחזור השנים. בהיות שנת תשע"ט שנת מעשר שני ישנן לה הלכות השונות בחלקן מהשנה הקודמת

פורסם לראשונה באתר "למעשה" - מכון התורה והארץ

שנת תשע"ט נחשבת כשנת מעשר שני והיא השנה הרביעית במחזור השנים כשהיא נמצאת בתווך בין שנת השמיטה שעברה (תשע"ה) לשנת השמיטה שתבוא עלינו לטובה בעוד שלוש שנים (תשפ"ב). בהיות שנת תשע"ט שנת מעשר שני ישנן לה הלכות השונות בחלקן מהשנה הקודמת. חשוב לציין שההדגשים הם לצורך הבנת הדברים, וכל מי שמפריש תרו"מ על פי נוסח ההפרשה של מכון התורה והארץ הפירות והירקות מעושרים כדין. כפי שיתבאר להלן:

ירקות שנקטפים בתשע"ט

א. ירקות שנקטפו או ייקטפו בשדות הירק או בגינות הפרטיות מיד אחר ראש השנה תשע"ט וידוע לנו שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות ולברך לפני אמירת הנוסח: "אשר קדשנו במצוותיו וכו' להפריש תרומות ומעשרות. כאשר בסיום נוסח ההפרשה מברכים ברכה נוספת: "ברוך אתה ה' וכו' לפדות מעשר שני" – וממשיכים לומר את נוסח חילול מעשר שני.

ב. אולם כשמדובר בירקות שנקבל ממקורות שונים וקיים לגביהם ספק שמא לא הופרשו מהם תרו"מ, וכן באם נקנה ירקות בשווקים או בחנויות שאין שם פיקוח מרבנות מוסמכת על הפרשת תרומות ומעשרות - צריך להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה ובסיום נוסח ההפרשה לקרוא שם למעשר שני, ולחלל אותו על המטבע ללא ברכה, כשאפשרות זו מובאת בנוסח ההפרשה של המכון.

ג. כשקונים בשווקים ירקות קשים (תפוחי אדמה, גזר, בטטות, דלעת) בתחילת החורף מסתבר מאוד שהם עדיין מהקטיף של השנה הקודמת, במקרה כזה רצוי לומר את נוסח ההפרשה של המכון במלואו, בו אנו קוראים שם לשני סוגי המעשרות מחמת הספק, הן שם של מעשר שני והן שם של מעשר עני ומחללים את המעשר השני מספק ללא ברכה.

פירות האילנות שנקטפים בתשע"ט

א. כל הפירות של עצי הפרי שהתחילו לצמוח או יתחילו לצמוח (חנטה) בין ט"ו בשבט תשע"ח לט"ו בשבט תשע"ט נחשבים עדיין כשייכים מבחינה הלכתית לשנה הקודמת ודינם כפירות מעשר עני. באופן מעשי הדבר נוגע לפירות שייקטפו מהעצים בחורף תשע"ט בגינות הפרטיות ועל ידי החקלאים במטעים הגדולים (כגון: פירות הדר, אבוקדו וכדו') ולכן פירות אלו דינם עדיין כפירות מעשר עני, ובאופן עקרוני לא צריך לקרוא להם עדיין שם מעשר שני.

ב. כך הדין ביחס לפירות החורף שנמכרים בשוק וקיים ספק אם כבר הפרישו מהם תרו"מ; שצריך להפריש מהם תרו"מ מחמת הספק אך ללא ברכה, והם מוגדרים עדיין כפירות מעשר עני.

ג. אכן פירות עצי הפרי שיחנטו בגינות הפרטיות לאחר ט"ו בשבט תשע"ט וייקטפו בקיץ תשע"ט דינם כמעשר שני בוודאות וצריך יהיה להפריש מהם תרו"מ בברכה וכן לחלל אותם על המטבע בברכה.

ד. אולם בנוגע לפירות ההדר שייקטפו בגינות או יירכשו בשווקים לאחר ט"ו בשבט תשע"ט, רצוי לומר בסוף הנוסח "הרי הן מעשר שני ואם צריך מעשר עני הרי הן מעשר עני. מה שקבעתי למעשר שני וכו' על המטבע המיועדת לכך בשבילי".

ה. אולם בפירות הקיץ שנמכרים בשוק צריך להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה ולקרוא שם רק למעשר-שני.

ו. בכל ספק הקטן ביותר לאיזה שנה לשייך את הפירות, ניתן לומר את נוסח ההפרשה של המכון במלואו אך ומחללים מעשר שני מספק ללא ברכה.

ז. כל המנויים בקרן "בית האוצר" של מכון התורה והארץ אינם צריכים לייחד מטבע לחילול מעשר שני, כיוון שכאשר הם מחללים את המעשר שני שברשותם ואומרים בנוסח "על המטבע המיועדת לכך בשבילי", המעשר שני שבפירות ובירקות שלהם נפדה על אחת מהמטבעות המיועדות לחילול מעשר שני של בית האוצר. מטבעות אלו מחוללות מידי יום על ידי הממונה על "בית האוצר" בכדי לאפשר למנויים לחלל מעשר-שני מידי יום ביומו.