עשה לך רב
שלום לכבוד הרב! ברצוני לדעת לפי איזה רב יפסוק הלכה למעשה בן תימן שיודע רק כי אבותיו נהגו מנהג השאמי וכן התגוררו בצנעא.
שאלתי היא האם מותר לי להעביר אש בערב חג הפסח?
שאלתך לא ברורה - האם כוונתך ל"העברה" או "הבערה"? האם כוונתך לליל חג הפסח או ליום י"ד?
נא הבהר את שאלתך.
בברכה,
צוות האתר.
שלום לכבוד הרב! ברצוני לדעת לפי איזה רב יפסוק הלכה למעשה בן תימן שיודע רק כי אבותיו נהגו מנהג השאמי וכן התגוררו בצנעא.
באילו נסיבות ותנאים מותר בשבת לקפל בגדים?
מה טיבו של הקיפול שאכן נאסר בשבת ומה ההבדל בינו לבין פעולת הקיפול המותרת?
האם עדיף להשאיר הבית במצב של אי סדר כתוצאה מהכביסה שאינה מקופלת, ומה עם כבוד השבת?
האם מותר ליסוע לאילת או שהיא בגדר חוצה לארץ?
כיצד התירו חכמים לקנות חיטים מן השוק ולא חששו שמא נרטבו החיטים בגשמים וכיו"ב?
היש סתירה בין כללי ההידור למצב הרצוי לבין כללי ההיתרים במצב מצוי?
באין גוי, האם מותר לחלוב באמצעות ילד שטרם הגיע לגיל בר המצווה?
באילו תנאים מותר ליהודי לחלוב בהמה בשבת?
האם מותר ליהודי ליהנות בשבת מחלב שנחלב בשבת ע"י גוי?
מהם המבחנים להתיר שימוש בתרופות בשבת לחולה שאין בו סכנה?
גר שנתגייר כהלכה ונעשה צדוקי ומכר תפיליו, מה דינם?
הניתן להשוות דין התפילין שנמצאו ביד רפורמי לדין התפילין שנמצאו ביד גוי?
האם לצורך מתן תשובה לשאלתנו יש להתחשב במציאות?
דהיינו, האם מדובר בתפילין שנרכשו ממקור אורטודוקסי כשר או בתפילין שנכתבו ע"י רפורמי.
'הקבלת פני רבו' - יום שני ד' יט' תשרי חוה''מ סוכות מביה''כ 'שיבת ציון' קרית אונו
בנושא: ''שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך'' החובה לשמור מורשת אבות.
מקורות: פסחים דף נ' עמוד ב'
האם מוסדות ציבוריים נחשבים כרשות הרבים לעניין השבת אבידה?
האם יש משמעות לאבידה שאין לה דורשים מעל שנה?
מה דין אבידה שנראית כמונחת ולא כאבידה?
כיצד ראוי שינהגו מנהלי המוסדות בעניינים אלו והאם יש בכוחם להפקיע מרשות הבעלים ע"י התקנת תקנה?
לק"י
שלום כבוד הרב,
כאשר אני נוטל ידיי לפני אכילה לעיתים ברצוני לשטוף ידיי בסבון, כיצד עליי לנהוג? האם לשטוף קודם הידיים בסבון ואז לברך וליטול בכלי? האם עלי לנגב ידיי בין השטיפה לנטילה או שאין צורך בכך?
בברכה
קימת תופעה לפיה חלק קטן ביותר, מקרב שומרי המצוות בעם ישראל, פוסק הלכה לפי הרמב"ם, ולמעשה אינו מקבל פסיקות שנתחדשו מאז חתימת התלמוד ועד היום.
מאידך, רובם המכריע של שומרי המצוות בעם ישראל מקבלים עקרונית את הרעיון של קיום פסיקות שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. האם אין הדבר דומה במידה מסוימת למחלוקת בין הצדוקים לפרושים?
עבור יהודים המעונינים לאמץ את פסיקת הרמב"ם נטו, האם אין מקום ליזום בדיקת כל הפסיקות והמנהגים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד, ואשר אין התייחסות מפורשת של הרמב"ם לגביהם, במטרה לקבוע האם הם תואמים את עקרונות הפסיקה של הרמב"ם?