עד היכן תכלית הייסורין
הודיה לה' מתוך הייסורין
מעונינת לקנות ספר מתנה לבר מצווה ( חילוני ) או לאדם חילוני מבוגר ובו סיפורים עם מוסר השכל .
אודה לכבוד הרב על המלצה.
איני יודע, כי יש הרבה. אולי מצאי עניין בספרי "צדק צדק תרדוף".
הודיה לה' מתוך הייסורין
"משנכנס אב ממעטין בשמחה", על איזה שמחה מדובר האם כולל גם מנוחת הגוף והנפש?
האם יציאה לנופש הכולל מסגרות של העצמה רוחנית, יש בהם פגיעה במאפיין האבלות של תשעת הימים?
היוצאים להינפש ולנוח בימים אלו, על אלו דברים צריכים הם להקפיד ע"מ שלא להיכשל בירידה ברמה הרוחנית?
דואג האדומי, אחד משריו הבכירים של שאול המלך, דוגמה במקורות חז"ל להולך רכיל שגרם לשפיכות דמים. במסכת סנהדרין נמנה דואג כמי שאין לו חלק לעוה"ב ושם גם מתוארים גדולתם בתורה של דואג ואחיתופל.
במדרש שוחר טוב מתוארים דואג ואחיתופל כראשי סנהדראות שנכשלו ונדרדרו לגהנם. בפיהמ"ש תחילת מס' חולין מונה הרמב"ם את דואג ואחיתופל והתנא אלישע אחר יחד עם ישו הנוצרי שר"י.
הסוגייה נלמדה במעמד הקבלת פני רבו פסח התשע"ח
האם וכיצד יש לדחות אמונות עממיות?
מקורות: פסחים דף יט עמוד ב
לעניין צניעות וענווה, הרמב"ם כותב שאדם צריך להיות עניו עד הקצה. היום בדורנו כדי שאדם יקבל משרה כלשהי, הוא כותב קורות חיים ומוזמן לריאיון, והוא צריך לשכנע כמה שהוא טוב וכמה שהוא מצליח ובעל יכולות יותר משאר המועמדים, ולהראות את כל ההיסטוריה הטובה שלו.
איך אפשר לשלב בין הדרישה להיות עניו וצנוע, ומצד שני להתגאות ביכולות שלו כדי לקבל משרה נחשקת?
1 מה הכפרה לאדם אחד שפגע בבן אדם אחר שהגיע לביכנ"ס.
הפוגע לא מכיר אותו. ואף לא זוכר מי זה.
והיום רוצה לבקש מחילה, סליחה וכפרה מאותו נפגע.
אבל לא יודע מה לעשות.
לאדם הפוגע קרה משהו. וכעת רוצה לחזור בתשובה, לבקש מחילה מהנפגע.
מה כפרתו?
2 הפוגע לא יודע מי זה אותו אדם בכלל. מאז שנכנס פעם ראשונה לבית הכנסת נעלמו עקבותיו ואינו זוכר אותו.
מה יעשה?
האם משפט התורה מכיר בכלל ש"כולם שווים בפני החוק" או מעודד את התופעה של נקמנות ו"עריפת ראשים"?
אילו כלים מציע משפט התורה ע"מ לאזן בין הצורך בענישת מי שסרח לבין הצורך שלא להפוך העבריין לאוייב החברה?
מהם התנאים עפ"י משפט התורה שניתן להחזיר את הבכיר העבריין למשרתו הקודמת אם שוכנע ביה"ד שנתקיימו כיאות?