שבע ברכות בשנת אבלות

שלום לכה"ר לגבי השאלה ב -http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=70592 מהם דברי הניחומים שאותם יש לומר ( כלומר למעשה מה אומרים חוץ מתנוחמו מן השמים)?

שלום כבוד הרב
1)האם אסור לי להגיד מלפני השבת לחבר חילוני שיבוא אלי בשבת ברגל כאשר הוא ישים שעון בבוקר כדי לקום וגם כל פעם שהוא יורד במדרגות הוא הרי מדליק אור ?
2)האם מותר לפועל שאין לו מה לאכול לעבוד באולפן שמקליט אשה זמרת ששרה מולו ?האם אפשר להקל שאולי הוא טרוד במלאכתו וגם הוא פועל שאין לו מה לאכול ?
3)אדם שהוא מתקן מוצרי חשמל ולפעמים מביאים אליו טלויזיה שיתקן אותה, האם מותר לו לתקן אותה ?באיזה מצב אפשר להתיר לו?והאם אפשר שאדם יעבוד בזה לכתחילה ?אין בעיה של מראית העין שיראו אדם דתי עובד בזה ?

שלום. אני עובד בחברת הי - טק, פעם בשנה יוצא המפעל לשבוע נופש, פעמים בחו"ל פעמים בארץ. בנופש יש מידי יום פעילויות ומסיבות. אין אפשרות לעבוד במפעל בזמן הנופש. בעבר כשהיתי בשנת האבל על אבי היה הנופש בארץ יעצו לי לצאת לנופש אך לא להשתתף בפעילויות ובמסיבות אלא למנוחה וכך עשיתי. השנה הנופש מתוכנן להיות בחו"ל, וכאמור כולל מסיבות וכדומה. אני בשנת אבל על אימי ז"ל. האם רשאי אני לצאת לנופש זה בחו"ל? יעזור לי הדבר אם אקבל את המקורות עליהן מסתמכת התשובה, יתכן ואוכל לשכנע את המנהלים שלי להמיר, עבורי, את הנופש בחו"ל לנופש בארץ אם יהיו בידי הסברים משכנעים.
תודה שנה טובה

לכבוד הרב שלום וברכה כתב מורי בהל' אבל פ"ו הל' ו: "וכך נהגו בתימן המעטירה, אע"פ שהניחו את המטה לשעה קלה בשעה שאומרים מה שקוראים "התר" לא הניחו שום מטה ברחוב להספידה...". משמע לפי נימת דבריו שאין מקום לומר היתר לפי שיטת הרמב"ם. האם זה נכון? ומכל מקום"
1. מהו המקור לאמירת ה"היתר" שאומרים למת?
2. האם יש לזאת מקור תלמודי?
3. האם הרמב"ם פוסק זאת להלכה?
4. האם יש תועלת בהיתר ל"קללות" "נידויים" "חרמות" "נדרים" וכיו"ב לאחר המיתה? בכבוד רב ובתודה

לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו אבי (ה' ישלח לו רפואה שלימה) ביקש ממני בעודו בהכרה מלאה שלא אומר עליו קדיש (מה שקוראים קדיש יתום) כי הוא לא החזיק בזה, גם אני מחזיק בדעה זו שהקדיש לא מועיל למת. ואני חושב שגם מנהג תימן לפחות הקדום לא נהגו כך. מה דעתו של כב' מו"ר.
תודה