ציבור שהתפלל תפילות וקריאות בתורה של ר"ח בלבד ביום שחל ר"ח טבת בחנוכה, מהי תקנתו?
האם ניתן עדיין לקרוא את ההלל בברכה ובקירוי אף בתפילת מנחה ומה דין היחידים?
האם עלתה להם חובת קריאת התורה למרות שלא קראו בס"ת שני לחובת היום כחנוכה?
לעניין שליח צבור בתפלה האם הוא צריך לסיים בין הראשונים ב אנו מתפללים מנחה בצבור ויש אחד שרוצה להספיק ולומר תחנון לפני השקיעה ולא מחכה למניין וכשמגיע המניין אחרי שהוא התפלל הוא רוצה לעשות תפלה אחת ג לפי מנהג הבלאדי אם אומרים קדיש אחרי מזמור תהלים לפני ערבית
א. כולם לרבות הש"ץ, וכל שכן השליח ציבור, לא צריכים להאריך בתפילתם, ולא למהר מדי, אלא מלה במלה, כמרצה מעות.
ב. בנסיבות אלה, דחוקות, על כולם להתפלל תפילה אחת, מתחילתה ועד סופה, לרבות מתפלל זה (שלא יתפלל יחיד) ואח"כ יאמרו תחנון, ולא נורא אם אומר תחנון אחר השקיעה. כי גם למקפידים, הם מקפידים כשהדבר נעשה בקביעות ולא באקראי, כי לפי רבנו אפשר לומר תחנון גם בערבית.
ג. כן, אחרי המזמורים אומרים ר' חנניה ואחריו קדיש דעתיד.