הלכה
לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו נער שהגיע למצוות מאיזה גיל יוכל להתפלל שחרית מוסף ומנחה לפי מנהג יהודי תימן. בברכה ותודה.
שלום לכבוד הרב!
עיינתי בשאלה ששאלו את הרב בענין בחזרת הש"צ בקול עד "אתה קדוש" ואח"כ בלחש. לגבי קדושה ענה הרב במקום שעונים (קדוש ברוך וימלוך).
א. מה לגבי מנהג הבלדי שאומרים "משבחים ואומרים ברוך כבוד..." האם צריך לומר "משבחים אומרים" או רק ברוך? ומה לעניית "האמן" באמצע הקדושה בבלדי - עונים או לא?.
ב. האם עונים אמן אחרי 3 הברכות של הש"צ?
תודה מראש!
1. כל העניות או האמירות שהציבור נוהג לומר בתוך הקדושה, כל קהילה לפי מסורתה, יש לענות. לרבות אמן שבאמצע הקדושה.
2. לפי מורנו הרב יוסף קאפח, אין לענות אמן אחר הש"ץ, אם המתפללים אומרים עמו את הברכות, מלה מלה, בין אם הש"ץ אומר כל הברכות בקול רם, כפי שתיקנו חז"ל, ובין אם רק השלוש ראשונות כפי המנהג של קהילות מסויימות.
לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו נער שהגיע למצוות מאיזה גיל יוכל להתפלל שחרית מוסף ומנחה לפי מנהג יהודי תימן. בברכה ותודה.
תשעה שהתחילו להתפלל תפילת לחש ביחיד והגיע עשירי, השלים ק"ש וברכותיה והחל תפילת ש"ע בקול רם על מנת לומר קדושה. לאחר קדושה המשיכו היחידים כל אחד בסדר היום. האם על שליח הציבור לומר קדיש לאחר שסיים את תפילתו? האם הדבר מותנה בכך שהתשעה ימתינו לו עד שיסיים ?
שלום כבוד הרב
סליחה על השאלה הארוכה, אבל הדבר נצרך לצורך הבהירות.
יצא לי לעיין בדברי הרמב"ם על זמן מנחה וזמן ערבית, ורציתי לשאול על תפילת ערבית מוקדמת.
ההלכות בנידון, הלכות תפילה ב, ו-ז:
ו תְּפִלַּת הָעֶרֶב - אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, הַמִּתְפַּלֵּל אוֹתָהּ יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר...
באילו נסיבות רשאים הציבור להשלים תפילתן על אף שנותרו פחות מעשרה מתפללים?
מהו הדין לגבי שאר הדברים שנמנו ברשימת המחוייבים בעשרה, האם רשאים הציבור להשלימם אף שלא בעשרה?
שמונה פסוקים אחרונים של התורה, האם רשאים הציבור לחזור ולקרוא אותם חמשה עולים אף שלא בעשרה?
שלום לרב
1) במניינים תימנים שונים שהתפללתי בקריאת שמע כולם קוראים יחד כעין מקהלה והמילים בכל לבבך או בכל לבבכם נשמעים ונאמרים כמו למד אחת דגושה (בכלבבך). האם צריך להפריד ביניהם או שההדגש של הלמד הוא משמש כשני למדים? ומה הדין אם לא הפריד ממש בין הלמדים האם יצא ידי חובה?
2) ב"מזמור שיר ליום השבת" וכן במזמור "למה רגשו גויים" התימנים אומרים חלק מהשוא נע כמו סגול למשל "ואמונתך" (התו) "ועלי נבל" (העין) "גדלו" (הדלת מבטאים כמו פתח). "רגשו" "יתיצבו" ( בגימל ובצדיק) ועוד דוגמאות. מדוע זה ככה כשישנו הרושם שהתימנים מאד דקדקנים במבטא ובביטוי?
תודה רבה ושלום.
שלום וברכה. מארי. נניח שעוד מספר דקות שקיעה. ואנו מתיחלים "אשרי" שלמנחה. ואז נזכרתי שאני חייב ליטול ידיים. והמים רחוקים. אם אלך, אפספס תפילה במינין, ואצטרך להתפלל יחידי. מה להעדיף, מניין או מים?
2) נניח ואני נמצא במקום ללא מים כלל. והנה, הנץ עלה. האם להתחיל תפילה בנץ או לחכות חצי שעה עד שאגיע למים?
תודה וברכות אליך
לכבוד מורי, הרה"ג רצון ערוסי הי"ו
1. האם הכניסה לחדר בית הכיסא בלא שימוש בו מצריכה נטילה לסירוגין או אולי רק שטיפה רגילה?
2. לאחר שימוש בבית הכיסא האם חייבים בנטילה לפי רבינו או אולי רק שטיפה, לפני הברכה.
3. מדוע אסור לקבוע סעודה עם לחם לפני תפילה? מה עושים לדוגמה כאשר מתפללים מנחה מאוחר, סמוך לשקעה. האם אדם צריך להישאר רעב משעות הבוקר עד לאחר התפילה?
4. בתפילת מנחה עם ציבור ספרדי או אשכנזי האם לומר עלינו לשבח כמו שאר הקהל או לומר את מזמורי התהילים שאנו נוהגים?
5. בתפילה עם ציבור שנוהג לומר בסוף ערבית "ברכו" לפני עלינו לשבח, האם לענות או לא? מחילה מהרב על האריכות,
לכבוד הרב האם רצוי לדלג על הקטע בכתר מלכות שבו רשב"ג מייחס כוחות לגרמי השמים הואיל ולדעת רבנו כל זה שרש עבודה זרה (האסטרולוגיה) ויש בזה (למי שעושה מעשה לפי הדברים האלה) מצות לא תעשה משום לא תעוננו? ויתרה מזו, ביחס למאדים ולצדק משמע שהם פועלים מכח עצמם וכפי שתיאר רשב"ג את צדק: "והוא (צדק) ישפוט תבל בצדק"... ואם כך, יש בפיוט זה גם אלילות ממש... האם אין ראוי ומיוחד בליל כיפורים להתרחק מכל עקבות עבודה זרה? ולא דיברתי על ריבוי התארים לבורא "אתה גדול... אתה חכם..." שנאמרים פעמים רבות בפיוט ואינם אלא חירוף וגידוף לדעת רבנו, ואסור לשמעם וכל שכן לאמרם?