היש לומר תחנון בתפילה כשיש אבלים בבית הכנסת?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם באמירת תחנון בתפילה ?
לשיטת האחרונים, היש לומר תחנון כשהחתן מתפלל עמם בבית הכנסת כמו דין האבל בביהכ"נ או לא?
מהי שיטת יהודי תימן באמירת תחנון בתפלה בנסיבות האמורות?
שלום הרב
1. מה המינימום של פסוקי דזמרא ההכרחי לאמירת ברכת "ברוך שאמר" ו"ישתבח" בשם ומלכות? ואלו הם?
2. כשאומרים "בלי שם ומלכות" למה הכוונה? מה אומרים ממש מתוך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם..."?
3. מה אומר לי סוף זמן תפילה המופיע בלוח? ראיתי הרבה מתחילים את תפילתם לאחר זמן זה? האם זה אפשרי (בשעת הדחק)? הערה: אני משתייך לעדות המזרח.
תודה לרב!
1. רבינו לא זכר דילוגים, אבל הגה"מ, תפילה, ז, יב, אות נ, פירט את הדילוגים, וכן בשו"ע, או"ח, נב, א, אומר תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם, ואח"כ הללו את ה' מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה ואח"כ הללו אל בקדשו.
2. או ברוך אתה אשר קדשנו וצונו על... " עושה בראשית " שכוחו וגבורתו מלא עולם וכיו"ב
3. סוף זמן ק"ש שלוש שעות, אחרי זה קורא ואינו מקבל שכר אלא הקורא בתורה. סוף זמן תפילה ארבע שעות.
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם באמירת תחנון בתפילה ?
לשיטת האחרונים, היש לומר תחנון כשהחתן מתפלל עמם בבית הכנסת כמו דין האבל בביהכ"נ או לא?
מהי שיטת יהודי תימן באמירת תחנון בתפלה בנסיבות האמורות?
לא אמר "יעלה ויבוא" בשתי התפילות ערבית, האם חייב לחזור?
היש הבדל בין הזכרת "הבדלה" בתפילה לבין אמירת "יעלה ויבוא" בתפילת ר"ח?
לא הבדיל בראשונה והבדיל בערבית השניה, האם יתחייב לחזור ולהתפלל תפילה שלישית?
שלום וברכה. הננו חברי המניין המוקדם בבית כנסת בנוסח תימן בלאדי. ביום ראש חודש, התארכה התפילה מעבר לזמן הסביר, ובתחילת ובא לציון, גילינו להפתעתינו שנותרנו עם 9 מתפללים. " האם מותר לומר את " ובא לציון ", לרבות קדושא דסידרא בקול רם? " האם ניתן לומר קדיש " תתקבל " ?
לכבוד הרב רצון ערוסי, ה' ישמרהו ויחיהו. יש לנו ברוך ה', מרא דאתרא שעושה המון למען הציבור ביישוב, מל, מחתן, מלמד, משכין שלום וממש משתדל בכל כוחו. לצערי לא כל התושבים קיבלו את מרותו, ישנו גרעין ישן ומיושן של אנשים שעל פניו נראה שאין להם יראת שמיים והלכות כיבוד רב לא ממש מעניינות אותם... ביישוב הקטן שלנו יש 6 בתי כנסיות ש -4 מהן מושבתות כל השבוע פרט לשבת וחג. הרב בכל ערב שבת מתפלל בבית כנסת אחר למרות שהבית כנסת המרכזי והגדול יוסד ע"י אביו ז'צל. הרב ניסה כמה פעמים לדבר על לב האנשים כדי שיהיה איחוד במיוחד בימים נוראים אך הם פשוט לא רוצים ומנסים להוכיח שיש אלטרנטיבה. הרב ביקש אותי לא להתפלל עמם.
לק"י לק"י האם כש"צ אומר לדור ודור ניתן לומר אתה קדוש ולסיים עם הש"צ ביחד את הברכה? כי זה לא מעשי לחכות שהש"צ יסיים את הקדושה ימשיך ל'אתה חונן' ורק אז אנו נתחיל 'אתה קדוש' - יוצא שאנו נרדוף אחרי הש"צ כדי להדביק את הקצב ואין לך בלבול הדעת גדול מזה. הרי מורי זצ"ל בעצמו כותב על מי שמסיים 3 תיבות לפני הש"צ ועונה אמן שיש בכך טרוף הדעת, ק"ו שלהדביק את הש"צ באיחור של ברכה שלמה יש בכך טרוף הדעת שיטתו של מורי זצ"ל לא ברורה
1. האם ניתן ללהתפלל כמו שהעלתי בתחילת דברי?
2. האם מורי היה מסכים לשיטה זו?
תודה רועי
שלום מארי.
רציתי לברר מה המקור לפתיחה של "ברכו את ה'" לפני עלינו לשבח.
לעניות דעתי לא מצאנו מקום שבו פתח השליח ציבור בברכו שאין אחריה ברכה ממש, כגון: ברכת קריאת שמע.
ואילו כאן לאחר עניית הציבור כולם ממשיכים עלינו לשבח וכו', האם לא ניתן לחוש לברכה לבטלה? או שמה אין בזה עניין?
אודה למארי על תשובתו.
בברכת כבוד ה' עליכם,
חננאל
כבוד הרב,
הרמב"ם כותב בהלכות תפילה וברכת כוהנים פ"ג: "ויש לו להתפלל תפילת ערבית של לילי שבת, בערב שבת קודם שתשקע החמה; וכן מתפלל ערבית של מוצאי שבת, בשבת: לפי שתפילת ערבית רשות, אין מדקדקין בזמנה. ובלבד שיקרא קרית שמע בעונתה, אחר צאת הכוכבים." שאלתי היא: אם התפללתי תפילת ערבית של מוצ"ש לאחר שהשמש כבר ירדה מתחת קו האופק, אבל השבת עדיין לא יצאה, האם אמירת "המבדיל בין קודש לחול" בתפילה תופסת לאחר שהשבת תצא לחלוטין?
תודה רבה.
האם מדובר בהשתחוויה תוך פישוט ידים ורגלים על הארץ כפוף להסתיגויות מסוימות, כפי תיאורו של הרמב"ם?
כיצד היא הקידה שמזכיר הרמב"ם ושהיתה נהוגה ע"י יהודי תימן ומדוע שינו שאר העדות ממנהגם הראשון?
היש כיום מגבלות על יהודי תימן לשוב וליפול על פניהם ע"פ המנהג המקורי?