כשרות מזון באיסלנד

שלום וברכה
כלי שבישלו בו נבילות וטריפות
1] כיצד מכשירים
2] האם זמן מרובה שיעבור זהו גם הכשרו של הכלי

שלום וברכה האם רוטב סויה (בחו"ל) זקוק לכשרות? בכבוד רב

כבוד הרב שלום וברכה,
מאכל פרוה שבושל בכלי בשרי, האם יש להרחיק מאכילת מוצרי חלב כלאחר אכילת מאכל בשרי? האם יש הבדל בין כלי בין יומו לבין כלי שאינו בן יומו?
האם הדין שונה במקרה בו מדובר בדג שבושל בכלי בשרי, במקום שידוע שמקפידים לשיטת מרן, כך שידוע שהכלי נוקה היטב לפני הבישול?
תודה רבה

לרב ד"ר ערוסי שלום,
בסיס שאלתי אינו להוראה הלכתית אלא לנסות להבין כוונת ההלכה. לכן, יש לי שתי שאלות:
1) ידוע הוא שהיום, בקרב קהילות ישראל, יש מערכות כשרות נפרדות עד שאלו אינם אוכלים משל אלו. לא רק מוצרי בשר, שיש בהלכה לגביהם עניינים וחומרות שונות, אלא כל מה שנמצא תחת אותה חותמת, עד חומרי ניקוי רעילים לכל חי. שאלתי היא האם כך היה גם לאורך הדורות?

מספר שאלות:
א. מה דינם של אותם חוטי דם (עורקים וורידים) הנמצאים בעופות בירך בשוק ובכנף. ותו"כ אכילה נחשפים. האם אין דינם שצריך להסירם לפני ההכשרה ואם כן אין אפשרות לבשל חתיכות שלמות של העוף?

ב. מה דינן של כליות העוף באכילה? האם ניתן להכשירן יחד עם הירך (כשהן מחוברות ודבוקות בה)? ומדוע במשחטות מסוימות מסירים אותן מו העוף?

ג. מה דינו של מוח עצמות העוף, האם מותר באכילה על סמך הכשרת חלקי העוף קודם הבישול?

ד. מהי המסורת הקדומה בכתיבת "כימי השמים על הארץ" בסת"ם, האם ץ גדולה?

ה. מהי המסורת הקדומה במגילה -

שלום למארי, מטעמי דיאטה ואיסור לאכול מטוגן, אני אוכל רק צלוי על האש. שזה מעולה לשיטת רבנו.
רציתי לשאול, בזמן האחרון אני מכניס לתנור שניצלים - חזה עוף על רשת במטרה לצלות אותם. ואני שם לב, שהתבנית יוצאת לי נקייה למהדרין, קרי אין שום דם הניגר ארצה מתוך החזה. למען האמת גם דם נראה לעין אין בשעה שהעוף עדין טרי. ומדוע אם כן לא נדון אותו כבני מעיים שאינם מחזיקים דם כפי שכתב רבנו וניתן יהיה לצלותם אף בתבנית רגילה ללא רשת או למי שמטגן אין צורך להקפיד ממש שיהיה שמן שיכסה את חתיכת העוף. תזכה לשנים רבות ומועדים טובים

מורנו רבנו האם במשנת רבנו יש איזכור לצמחונות? בפרשה זו מוזכר חטא בני ישראל בקברות התאווה שהתאוו לבשר, והרבה מעלוני השבת עסקו בעניין זה, בעיקר הציונים בדעת הרב קוק. האם יש קשר כל שהוא או איזכור כלשהו לנושא בדעת רבינו?