האם אחד המבחנים לאמירת ההלל ביום העצמאות הינו על בסיס השקפה אידיולוגית או תלוי ביחס המדינה לעולם התורה? מדוע לא תהיה לחכמי דורינו סמכות לקבוע יו"ט והרי הרמב"ם קובע שבי"ד שלאחר התלמוד מוסמכים גם לתקן תקנות לבני קהילתן? כ

יצד, אם כן, ומהו המתכון להודאה לה' ע"י ציבור שנעשו לו ניסים גדולים באופן שלא יראה כתוספת על התורה?

דברים שנשא מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו בפתח יום העצמאות התש"ע

איך מתגברים על העייפות המצטברת מההכנות המרובות לחג תוך קיום מצוות ההגדה כראוי?

האם מצוות ההגדה מוגבלת רק למילול סיפורת בלבד או העצמת המצווה והאמונה באמצעים חוויתיים נוספים?

ומה יעשו חכמים גדולים שהסבו לסעודה ללא השתתפות ילדים, האם פטורים אז מלקרות ההגדה באופן החוויתי?

מהו הזמן הקובע להגדרה "פרוז בן יומו" ויקרא המגילה ביום י"ד או "מוקף בן יומו" שיקרא המגילה ביום ט"ו באדר?

מהו המסר המסתתר בתקנת חכמי ישראל שני זמנים לפורים למרות שלכאורה זה נראה כעבירה על "לא תתגודדו"?

כיצד ניתן לעמוד על נפלאות דרכי ההשגחה האלוהית תוך ניתוח מהלכיה החכמים להתמודד בהצלחה עם אויבי היהודים?

כיצד יש להתייחס למי שנלחם נגד תורת ה' ברמה אידיאולוגית עמוקה, האם להמשיך ולכבד את זכרו?

האם בכל מקרה יהיה דינו של המתאבד כדין המזלזל בתורת ה'?

האם ניתן לומר על מי שצווה גופתו למדע שהינו כופר בתחיית המתים ובגלל זה לא יתאבלו עליו?

האם מדובר בסגולה מועילה ומוכחת להיפקד מעקרות עד כדי דחיית איסור דרבנן של אכילת בשר אדם?
כיצד מתייחסים המקובלים לתופעה זו במיוחד לאור המנהג לטמון העורלה בכלי מלא עפר?
"תמים תהיה עם ה' אלוהיך", מהי הדרך הנכונה לעבודת ה' מבלי להזקק לסגולות שגורמות לנזקים רוחניים והלכתיים?

האם הכינוי של ה' "זה קלי" נחשב חירוף וגידוף?

אם כן, איזה היתר יש לחסידים לומר כינויים אלו בשיריהם?

כאשר יש ענין משיקולים מוזיקליים, עד כמה מותר לכפול פסוקים ובאילו נסיבות תותר הכפילות?

כיצד התייחס הגר"א לסילסולים והחזרות על המילים כמקובל ע"י החזנים האשכנזיים?