הקדמת הרמב"ם לספר המצוות חלק יד

לשיטת הרמב"ם הסובר שאיסור זה נובע מהצורך במורא מקדש, האם לא יחול איסור זה בנסיבות של להתלמד?

האם מותר למורה הוראה ללמוד גם דברי אפיקורסות ע"מ להורות לתלמידים כיצד להימנע מטעויות בתחום האמונה וההלכה?

היש הבדל בדין ייצור דגמי המשכן וכליו לבין דין ייצור דגמי המקדש וכליו?

מדוע מחלק מרן השו"ע בדין המברך ברהמ"ז בטעות על שתיית יין יצא י"ח ואילו בדין הטועה בברכה לאחר אכילת דייסה לא יצא י"ח?
היש לדון מקרה זה כדין דברים הבאים בתוך הסעודה שאינם מחמת הסעודה שחייבים בברכה אחרונה רק אם נאכל לאחר הסעודה?
היות ושאלת הברכה בטעות לא נידונה בתלמוד ולא נפסקה ע"י רבינו הרמב"ם, כיצד איפוא יש להכריע בשאלה זו?

מרן השו"ע מביא דעת היראים שאם אכל תותים בשבת ונגב ידיו הריהו חייב משום צובע, האם לשיטת הרמב"ם יש לחוש לדעה זו?

מהם הגדרים לאיסור מלאכת צובע בשבת, האם ניגוב ידים מזהמות נכלל במלאכת צביעה או בפעולה של הסרת לכלוך?

מדוע התירו לסנן יין צלול בשבת ולא חששו לאיסור מלאכת צביעה למרות שמסננת הבד קבלה הגוון של היין?

האם המשכיר יכול להתנגד להכנסת דיירים נוספים שלא נכללו בהסכם?

האם תעמוד לשוכר זכותו להביא דיירים נוספים לאור מחוייבותו להחזיר הדירה ברמה שקבל אותה?

באילו נסיבות מותר לשוכר להשכיר לאחרים אם אין סעיף מגביל בחוזה?