ספר המצוות - מצוות עשה חלק מ

הרב ארז רמתי בהסבר על משנתו האחרונה של הרב עזריה בסיס זצ"ל רבה של ראש העין מגדולי רבני עדת תימן. האם על צאצאי עדת תימן לדבוק בפסיקתו של הרמב"ם?

מה דין אדם שאחרים ביטלו עבורו איסור, האם האיסור שבוטל יותר עבור האחר?

היש להשוות איסורי שבת למאכלות אסורות שהרי השבת חמורה יותר ואין זה מצוי ובכגון זה אין גוזרים גזירות?

האם יש הבדל בדין בין הרמה העקרונית לבין הרמה המעשית תוך בחינת נסיבות הארוע?

כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?

האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?

אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?

האם תקנת חז"ל מחייבת לקלוף, בכל מקרה, או רק לשייר אמה על אמה כאשר בונים בנין?

האם ניתן להתייחס לדירה שסויידה בטעות ע"י הקבלן כאילו רובץ עליה איסור מגורים עד שיקלפו?

השיעור הוא חלק מסדרת שיעורי השקפה בין הכוזרי לרמב"ם.
הרמב"ם מתייחס למושג קדושה במובנו ההלכתי ופחות כמושג רוחני.
לעומתו ריה"ל מתייחס לקדושתה העצמית של הארץ כמושג רוחני ובלשונו הפיוטית מתייחס אל הארץ כאישיות.
בשיעור נלמד חלקים מפיוטו המפורסם של ריה"ל "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך"

היש מעמד מיוחד ליום זה או מנהגים מיוחדים ליום טו בשבט כולל אכילת פירות או נטיעת עצים?

האם אכילת הפירות לאחר הקידוש פוגמת בעונג שבת והינה בגדר הפסק בין קידוש לסעודה?

מהם הסימוכין למנהג יהודי תימן שאינן מברכין לאחר אכילת פירות (ג'עלה) מידי שבת בשבתו היות ונפטרין בברכת המזון?

בנסיבות שידוע שהנגזל התייאש, האם הולדות הן של הגזלן שהרי לכאורה קנה אותן ביאוש בעלים?

מה משמעות "תקנת השבים" אף שהיא גורמת להפסדים לנגזל לעומת המסר האמוני חברתי שהיא נושאת בכנפיה?

מה המשמעויות הרחבות של "השבת אבדה" גם במונחים של רוחניות והשבת בנים אובדים לאביהם שבשמים?