האם רשאי הלומד תורה יחידי לומר התפילה שלפני הלימוד?

שלום לכבוד הרב שליט"א, ראינו את תשובת רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה בספר מעשה רוקח בנוגע לתפילת שמונה עשרה כתקנת רבנו הרמב"ם וז"ל - "ויאמר קדושה בברכה שלישית והעם יענו בפרקים שראוי לענות ויברכו הכהנים ברכת כהנים אחר ההודאה והעם יענו אמן אחר כך ברכה וברכה, יסיים שליח ציבור והציבור תפילתם כאחד ויפסעו ג' פסיעות בבת אחת". עכ"ל. לכאורה הרב ניתן להבין מדברי רבנו אברהם שיש לענות אמן אחר כל ברכה מברכות הש"צ כשאומר -"והעם יענו אמן אחר כל ברכה וברכה". אנו לא עושים כן שעונה אמן אחר ברכת עצמו.
א. האם דברי רבנו אברהם מתייחסים רק על ברכת כהנים שיש לענות אמן אחר כל פסוק של ברכה? ולא על ברכות התפילה?

הנוסח לשם ייחוד שלפני כל תפילה לא ברור ואפילו אנשים עלולים לחשוב שהקב"ה והשכינה הם שני רשויות חס ושלום. אם יוכל כבוד הרב להסביר את נוסח "לשם ייחוד" לפשוטי עם כמוני

שלום לרב האם שליח ציבור שפותח ומברך המהולל בשחרית חייב להיות זה שאומר ישתבח? מה דעת מהריץ? מה דעת הרמב"ם אשמח אם הרב יפנה אותי למקורות
תודה

לק"י שלום לכבוד הרב!
שמעתי שישנה הלכה האוסרת לשתות ולאכול לפני התפילה. שאלותי: א) אלו משקים נכללים באיסור השתיה?
ב) האם דין זה חל גם על נשים, או שמא כיוון שאינן חייבות בתפילה מותר להן לשתות לפני שהן מתפללות?
תודה מראש לכבוד הרב!

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. ליד בית מגורי יש בית כנסת של שאמים, שבמנחה של שבת, לפני הוצאת ס"ת, אומר אחד מהקהל (זקן, עולה חדש מתימן) כעין התרת נדרים. האם הוא נוהג כהלכה?
ב. מה דין הפסק בתפילה (לא י"ח) לקדושה (כל שלושת הקדושות). לדוג: אם אני ב"סדר היום" אומר "אשרי" והחזן הגיע כבר לקדושת "ובא לציון" האם אני צריך להפסיק, לענות, ולהמשיך, או להתעלם ולהמשיך כסדר? אם אני ב"יוצר" ועוד לא הגעתי לקדושה והחזן כן הגיע, האם מותר לי לענות או לא? (וכן הלאה).

שלום לרב
האם לשיטת הרמב"ם מותר להגיד י"ג מידות כשאין מנין או ביחיד?
תודה רבה.