זיכרון להולכים - מארי שמעון בן ר' יהודה דהבאני (זהבי) זצ"ל
בכ"ג במרחשוון ה'תשע"ז, הסתלק מאתנו מארי שמעון בן ר' יהודה דהבאני (זהבי) זצ"ל - יליד צנעא, שהתגורר בקריית-אונו והתפלל בבית הכנסת יד הרמב"ם.
מארי שמעון הצטיין בענוותנותו ובמידותיו הנעלות. לאורך חייו הלך בדרכי אבותיו התרחק ממחלוקות והתמיד בלימוד התורה במקביל לעבודתו במסחר ובכתיבת סת"ם.
מארי שמעון זכה לגדול לרגלי מאורות תימן בדור שקדם לעלייה לארץ ישראל ושימר פנינים מדרכי אבותינו הקדושים בתימן בלימוד תורה גמילות חסדים ודרך ארץ.
נכדו ישי זהבי שיתף בקצרה את קורות חייו במסמך המצורף להורדה.
"סבי ז״ל נולד בצנעא בערך בשנת תרע״ה להוריו ר' יהודה וסעדה דהבאני (אלמערק). בצעירותו למד אצל מארי בוטאיינה ומארי יחיא ניסים מנצורה, מארי יחיא גיאת, ואף זכה בילדותו ללמוד משנה בלילות שבת בפני מאורי הדור מארי "הישיש" ואחריו אצל מארי יחיא אלאביאץ׳ זצ״ל. כמו כל יהודי תימן, סבא לא התפרנס מתורתו ובתימן עסק במסחר ולאחר עלייתו ארצה עסק בכתיבת תפילין ומזוזות. זכה והכניס שני ספרי תורה לבית הכנסת יד הרמב״ם ק"א, שם התפלל.
סבא עלה עם הוריו ב״מרבד הקסמים״ בשנת 49׳ למחנה עין שמר, ולאחר זמן קצר עברו לגור בכפר אונו, לימים קרית אונו, שם גר עד אחרית ימיו. סבא היה שותף להקמת בית הכנסת ״יד הרמב"ם״ בק"א והיה חבר בועד הראשון של ביהכ"נ. אחר פטירת מארי יוסף יצחק הלוי זצ״ל באופן טבעי נתמנה סבא לשמש כמארי ביהכ"נ והיה ממעבירי השיעורים כבר בטרם עלה השחר לפני מנחה ולאחר ערבית, אם בתלמוד אם במשנה ובמדרש."
לתועלת הקוראים מצורף מאמר על מארי שמעון שנכתב על סמך ראיונות והקלטות שערך ותיעד תלמידו ובו ניתן למצוא מהליכות חייו וכך מתואר סדר לימודם של הזקנים בבית הכנסת יד רמב"ם בקרית אונו: שיעורי הגמרא שהתנהלו בימות החול ב"יד הרמב"ם" לא התנהלו על פי הסדר שהיה מקובל בתימן – כלומר קריאת הגמרא בצוותא על ידי כל הציבור בנעימתה המיוחדת. את הגמרא והרש"י קרא מארי שמעון לבדו בנעימת הרב המסביר. כשהגענו למשנה כבר היו מוכנים לפנינו ספרי שישה סדרי משנה עם פירוש הרמב"ם (מהדורת הרב קאפח) שהיה מכין בעבורנו מבעוד מועד שלמה מלמד (מעלם). קראנו את המשנה כולנו יחד מתוך מהדורה זו ולאחר מכן חזר מארי שמעון על המשנה וקרא את פירוש הרמב"ם. לאחר מכן חזרנו לספר הגמרא ומשם קרא מארי שמעון את פירוש רש"י.
באחת ההזדמנויות אמר לי מארי שמעון: "רש"י יפרש את המילים, אבל הרמב"ם יְקַרִּשׁ את המשנה קִרַּאשׁ". כלומר למשנה יש מעטפת לא ברורה, והרמב"ם מקלף אותה כמו שמקלפים קליפה.
להורדת המאמר במלא בפורמט PDF לחצו כאן
הרב צפניה ערוסי מספיד את מארי שמעון זהבי
תכנים לקריאה נוספת
האם ראוי לבטל לימוד ילדים על מנת להשתתף בהלוויה של גדול הדור? האם רשאים שלא לקיים צוואתו?
שאל השואל ואמר שאתמול בלוויה של הגאון הצדיק הרב שטיינמן זצ"ל היה קידוש השם גדול מאוד. אפילו אנשי תקשורת שהם לא קרובים לתורה ומצוות סיקרו את הלוויה והתעניינו בכל מה שהתרחש ובמיוחד כשהקריאו את הצוואה של הרב. בכל זאת, הוא שואל, האם לא נעברו שני כללים: כלל אחד, של ביטול תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן, והשני שהרב ציווה לא להספידו, וכן לא להשתתף בלוויה, די בעשרה וכיוצ"ב.
היש מגבלות בגדרי התפילות לרפואתו של חכם מגדולי ישראל?
האם רשאים לדרוש כביכול מבורא עולם ביטול הגזירה על החכם החולה או המתייסר?
לשיטת הרמב"ם, האם ניתן לתרום "זכויות" של מצוות שבצע יהודי לטובתו של החולה?
האם רשאים להתפלל ולבקש מהקב"ה לקצר חיי החולה ע"מ לסיים מסכת היסורים שלו?
שולחן ערוך
שלום לכבוד רבנו ומורנו כבוד הרב רצון ערוסי.
מדוע, או יותר נכון, מה הביא את מר"ן יוסף קארו לחבר את ספרו "שולחן ערוך"?
הרי לפני כן קדם לו חיבורו הנפלא "משנה תורה" של רבנו הרמב"ם.
(האם לא די במה שנכתב ע"י הרמב"ם?)
תודה מראש על התשובה.
פתרונות יצירתיים
דברי הרב מנדלביץ אינם מדויקים - נו, נעבור.
מזעזע לשמוע אותך קורא בזלזל את העולים האלה "אספסוף". האם זו גישה ראויה למי שאמור לדון בגיורם???
לענייני: הפתרון והשלב הראשון הוא "מה שנעשה עשוי". תמציתו:
על הרבנות להודיע שכול הגיורים שנעשו עד היום וכל גר וגר שמל וטבל יירשם אצלה כיהודי. כשיבוא להירשם, יש הזדמנות "לצור קשר" אתו.
מי שהוא עכשיו בתהליך גיור באחד מבתי הדין לגיורים ימשיך את הכנתו. אם וכאשר הוא יתקבל על ידם, כנ"ל הוא יירשם כיהודי.