קריאה בתורה
לק"י
שלום כבוד הרב
אני תימני המתפלל בבית כנסת אשכנזי.
א) בקדושה של ברכות שמע ו"ובא לציון" לעיתים (למרות שאני משתדל מאוד למהר בקריאתי) אינני עומד בקצב של החזן ואין באפשרותי לענות "קדוש..." ואז אני אומר את הקדושה כבתפילת יחיד. כיצד עלי לנהוג כאשר יש מנין מצומצם ויש חשש שבלעדי לא יהיו תשעה שעונים בקדושה?
ב) רב בית הכנסת אינו מעוניין שיקראו העולים לתורה (אותם שיודעים לקרוא) אלא בעל הקורא בלבד. האם כאשר אני מוזמן לקרוא בתורה עלי לנהוג כמנהגם (רק לברך) או לסרב לעלות לתורה?
בברכה
א. עליך להתאים את עצמך לקצב שלהם, לצערי ולצערך.
ב. לנהוג כמנהגם. אבל טוב שתשכנע את הרב שמי שיודע לקרוא יקרא, כי זה הדבר הנכון ביותר.
תכנים לקריאה נוספת
בהלכות ברכת התורה
לכבוד הרב השלום והברכה! בסימן מז סע' יג, ל' המחבר (שם): "מברך כל הברכות חוץ מברכת 'הנותן לשכוי בינה' ופרשת התמיד ...". המשנ"ב מביא שתי שיטות האחת שרוב האחרונים מסכימים שיכול לברך אפילו קודם שיאיר היום, והשניה שי"א שלכתחילה יש ליזהר שלא לברך אותה קודם שיאיר היום. לא הצלחתי להבין האם אני יכול לברך קודם עמוד השחר 'הנותן לשכוי בינה ' או לא? וגם לא מצאתי מקורות אחרים זמינים שמדברים ע"ז. וגם האם יש הבדל בזה בין ספרדים לאשכנזים?
בתודה רבה אליחי
ברכת שים שלום
שלום כבוד הרב, בהתפללי תפילת עמידה לקחתי על עצמי לכוון ולנסות להבין כל מילה ומילה מפי כהמלצת רבינו במורה ח"ג פנ"א "ומכאן אחל להנחותך על אופן ההכשרה כדי שתשיג התכלית הגדולה הזו" וכו'
בהגיעי לברכת שים שלום נתעוררה לי שאלה, מדוע אנו מברכים ומבקשים מה' שישים שלום "עלינו ועל ישראל עמך". מדוע היה צורך גם ב"עלינו" וגם ב"ישראל עמך"? האין עמ"י כלול ב"עלינו"? לשם מה הכפילות? אחרת היה צריך לכתוב "עליי" ועל ישראל עמך.
בתודה מראש והערכה רבה
מנהג יהודי תימן שאין מוציאים שני ס"ת יחד בניגוד למנהגי שאר העדות-מה מקור מנהג זה?
כבר בתקופת רבינו הרמב"ם נהגו 2 המנהגים הנ"ל. מהו, אם כן, מקור מנהג יהודי תימן?
למנהג שאר העדות, האם אין חשש להוצאת לעז על הספר הראשון שכביכול יש בו פסול?
מדוע שינו יהודי תימן במנהגם הנוכחי מדברי התלמוד הירושלמי שאין להוציא ספר שני אלא עד שמחזירים ספר הראשון למקומו?
ימליך או ימלוך
שלום לכבוד הרב,
בקדיש נוסח בלאדי כתוב וימלוך בנוסח שאמי כתוב וימליך האם יש הבדל בין ימליך וימלוך בברכת התורה
מי ששכח טל ומטר
א] נסתפקנו במי ששכח טל ומטר גם בברכת שמע קולנו וכבר עומד באמצע אלוקי נצור ושליח ציבור עומד בקדושה והוא עונה קדוש וברוך כבוד עם הציבור האם זה נחשב כאילו כבר גמר השמו"ע וחייב לחזור לראש התפילה ואולי בגלל זה לא לענות קדושה, לא לגרום ברכה לבטלה או שמא מאחר שאסור לו לענות שאר אמן בכל הברכות, שפיר נחשב כאמצע התפילה ורק חוזר לברך עלינו.
ב] מעשה שהיה בבעל קורא, שקבל עלייה לתורה ולפני שהתחיל לקרוא ענה אמן אחר ברבת עצמו (בשוגג), האם חייב לחזור ולברך משום הפסק או לא.
שאלות שונות-ב
לק"י
שלום לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. כידוע מארי פוסק עפ"י רבנו שבמקרה שאין כהן, עולה הלוי מרביעי ואילך. לא ברור לי בהערת מארי (פרק יב הלכה יט הע` נז)כיצד מארי מבין את רבנו כך, נראה דוווקא לפי ההלכה משלישי ואילך (גם אם התפרדה החבילה).
2. לגבי סוף ההלכה הנ"ל: "וכן לא יקרא לוי אחר לוי וכו" לא ברור למה התכוון רבנו האם מרביעי ואילך או משלישי ואילך?
3. מה קורה לגבי שני וחמישי ושבת כשאין כהן, האם לוי לא יקום כלל, או רק משני ואילך? מה מנהג תימן?
אין נופלין על פניהם ביום "פורים קטן", מהי שיטתו של הרמב"ם?
מדוע נכללו ר"ח, חנוכה ופורים במנין הימים שאין נפילת פנים והרי אין בהם חובת שמחה או עונג וכד'?
היש קשר בין המנהג שלא ליפול ע"פ לבין האיסור שלא להתענות ושלא להספיד באותו יום?
בהל' מגילה פוסק הרמב"ם שאין להספיד ולא להתענות אף בי"ד וט"ו לאדר א' כימי הפורים, מה ניתן ללמוד מכך?
תפילה
שלום לרב מנהגי הוא מנהג תימן. האם אני יוצא ידי חובה בקריאה בתורה לא לפי נוסח תימן?
תודה