לא יקרחו קרחה

היש להתייחס אליהם כגויים לכל דבר כפי ההלכה המקורית או יש להקל בדיניהם בגלל הנסיבות המיוחדות של ימינו במיחוד כאשר הם מגיעים למשל לבית כנסת?

הרמב"ם עשה הבחנה ברורה בין הכופרים ברמה האידיולוגית לבין בניהם שנולדו לתוך מציאות כזו ונחשב אנוס, האם לפי זה נחשוב את בני הקיבוצים החילונים כאנוסים ואולי מצווה לקרבם?

האם בגלל שהתקשורת מבצעת "שטיפת מוח" לזכויות הפרט על בסיס "בחירה חופשית" לכאורה, נתייחס ביתר קולא לאותם מחללי שבת?

האם מותר למלמד לחזור ולהגות את שם ה' עד שיקלוט התלמיד?
באילו נסיבות חל האיסור למחיקת שם ה', ומה דינו של שם ה' שנכתב בחומר כתיבה נסתר?
האם מותר למכור ס"ת לקונסרבטיביים, האם ניתן להשוות זאת לאיסור מכירת ס"ת כשר לקראים?

בידוע שחכמי ישראל דחו את הבקשות בתפילת העמידה וא"כ מה מקום לבקשה זו בליל שבת?
האם כל חכמי אשכנז שמקור הפיוט מקרבם, קבלו עליהם פיוט זה או יש שהסתייגו ממנו?
כיצד התייחסו חכמי תימן לפיוט זה שחדר אליהם מאוחר יותר?

מהו הגדר של עיר לענין זה, האם הכוונה לכל תחום שיפוט העירייה?

כיצד ינהגו שלוחי דרבנן היוצאים לשליחות בחו"ל באזורים שהם שוהים שם המשופעים בכנסיות?

מה יהיה הדין בא"י, האם הכנסיות שהוקמו בערינו ידחקו אותנו ממקומות ההתישבות שלנו?