בבית אבי מארי ז"ל, נהגו לקרוא המגילה לנשים בבית, וכך אני נוהג. מארי הביא צילום מגילה המתורגמת לערבית (תפסיר) שכנראה קראו אותה לנשים כדי שיבינו את הענין. כשם שמהרי"ץ חיבר את שערי טהרה בערבית, כדי שהבעל יקרא לאשתו בערבית, בשפה שהיא מבינה. וכך מצאנו תפילת שמונה עשרה בערבית, שכנראה, היא היתה מיועדת לנשים. ואף שהנשים בתימן לא התפללו את התפילה הרגילה, רק בצחות לשונן, אבל כנראה שהיו תקופות שנהגו לאמרן בערבית. בין כך ובין כך, אפשר שהיו משפחות שלא הקפידו לקרוא המגילה לנשים בבית, אבל הדין הוא שהן חייבות, ולכן יש צורך לקרוא להן המגילה בבית, גם בערב וגם ביום.