המוציא
שלום לרב כאשר סיימי סעודה וברכתי ברכת המזון, לא עבר זמן רב, ורציתי שוב לאכול לחם. האם עלי ליטול שוב?
תודה
לכבוד הרב מה מנהג התימנים בנוגע לברכת ברוך שפטרני מעונשו שלזה
א. האם צריך לברך בכלל?
ב. ואם כן האם צריך לברך בשם ומלכות? בברכה
א -
ב. אין אנו מברכים ברכה זו.
שלום לרב כאשר סיימי סעודה וברכתי ברכת המזון, לא עבר זמן רב, ורציתי שוב לאכול לחם. האם עלי ליטול שוב?
תודה
האם הולכים לפי זמן תחילת סעודה או לפי מועד סיום הסעודה?
מדוע לא מצינו איזכור לבעיה זו בתלמוד והרי מדובר בארוע שאיננו נדיר?
מי שיצא מחו"ל בר"ח והגיע לא"י ביום שאינו ר"ח, האם יזכיר "יעלה ויבוא" בסעודתו בארץ?
לק"י כבוד הרב שלום וברכה.
שאלותי הן:
א. מהו הרעיון שמאחורי העניין שבמסכת ברכות כי עיטוש מלמעלה בזמן התפילה - סימן טוב ועיטוש מלמטה סימן רע?
ב. האם אני יכול לברך "המעביר חבלי שינה" לפני שאני נכנס למקלחת (שהיא גם שירותים) ומיד להכנס לשטוף פנים?
תודה וה' יסייעהו בדבר תורתו.
שלום רב!
האם אני צריך לברך על מאכל שלא התכוונתי לאכול מראש אבל לאחר מכן התחרטתי, למרות שבירכתי אותה ברכה על מאכל אחר לפני כן? דוג': אכלתי ג'חנון, בירכתי מזונות וכוונתי הייתה שזו תהיה ארוחתי. 5 דקות לאחר שסיימתי לאכול (טרם בירכתי על המחיה) שמתי לב שלא שבעתי והכנתי לי מלאווח - האם אני צריך לברך שוב מזונות?
שמעתי את תשובת כבוד הרב בענין הדיבור לאחר שנטל ידיו למים ראשונים שהביא את רבנו
הרמבם הריף ורבנו יואל והזכיר את מנהג הרא'ש .שאלתי היא האם גם אחרי שברך על נטילת ידיים וניגב יכול לדבר כמה שירצה לפני שיברך המוציא. האם אין בכך משום זלזול ח"ו
שלום רב לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי!
לאחרונה ראיתי סרטון של חייל שנמצא בעזה והגיע לבית קברות שקבורים בו חללים מימי מלחה"ע הראשונה. בית הקברות איננו יהודי אלא קבורים בו בני דתות שונות.
החייל מצא קבר אחד של יהודי וברך עליו את ברכת הראיה: "אשר יצר אתכם בדין וכו'.
א. האם נהג כשורה לפי דעת הרמב"ם?
ב. האם יש מס' מינימלי של קברים שעליהם נאמר בהלכה "הרואה קברי ישראל"?
ג. לעניין הרחקה מהקבר לדברי תורה: מתי מתייחסים למקום כבית קברות? האם כשיש למשל 3 קברים במקום שאיננו מגודר צריך להרחיק ד' אמות מהקבר או להתרחק יותר מזה?
שלום לרב בסעודת מצוה ביום חול למשל בסעודת 7 ברכות. כשבתחילה מגישים פירות אגוזים וקליות ואחר כך סועדים על הפת. האם ביניהם מברכים ברכה אחרונה, בורא נפשות וברכת מעין שלש? או שברכת מזון שעל הפת פוטרת גם ברכה אחרונה של הפירות?
תודה רבה.
שלום לכבוד הרב.
1. איך בנ"י קיימו את התורה הרי הם היו במדבר? מהיכן היו להם עורות לתפילין? צמר לציצית? ארבעת המינים? הרי הם היו במקום שומם!!!
2. כמה זמן עבר מרגע שבנ"י קיבלו את התורה עד לרגע שהם קיימו את המצוות. אם ב - ו' בסיון קיבלנו את התורה מתי הם התחילו להניח תפילין וללבוש ציצית? הרי הם היו מיליונים של אנשים שהיו צריכים גם ללמוד את המצוות וגם להכין אותם.
3. מעמד הר סיני. כמה פעמים משה היה בהר? מי אמר את 10 הדיברות משה או אלוקים אני קצת מבולבל. בבקשה תסביר לי בקצרה את המעמד.
4. איך משה רבינו לימד את התורה לעם ישראל?
שלום וברכה יבואו אל מע"כ מוה"ר רצון בן יוסף הלוי ערוסי, המב"ה ישפיע עליו רוב טובה, ואל כל הנלוים אליו. נפשי בשאלתי על מה שפסק רבנו בהלכות תפלה, במנין של המאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום, כותב הרמב"ם, שבע של הסעודה ואלו הם: ארבע של ברהמ"ז, נט"י, ועל המים לפניהם ולאחריהם. ואני תוהה, וכי מברכים על המים בתוך הסעודה? (ובר מן דין שלפי רבנו בהלכבוד דעות, לא שותים באמצע האוכל). ואיברא שיש הגורסים יין, אך א"כ בכת"י. וגם אם נגרוס כן, גם על היין, וכי מברכים באמצע הסעודה? ולא ראיתי מי שהעיר על כך, וע"כ אודה לכבודו אם ישיבני.
שלום רב!
בשאלה דומה בעניין שנשאל כב' הרב הוא ענה "שמעתי שיש לו לחם דגנים משלו, ואם כן, יכול הוא להצטרף לזימון. ואם לא אוכל לחם דגנים כלל, אינו מצטרף לזימון של שלושה, אבל הוא מצטרף לזימון של עשרה." אציין כי ה"לחם" של חולי הצליאק אינו מחמשת מיני דגן. אומנם יש "פיתות" ו"לחמניות" אך הם עשויים מתערובות של קמחים שונים העשויים מתירס, חומוס ועוד. השאלה היא האם חולה צליאק יכול להצטרף לזימון כשאלו ה"לחמים" שהוא קובע עליהם את סעודתו?
האם אדם שיצא מביתו( או מחדרו) באמצע הסעודה, להביא עוד אוכל או שתיה,או אפילו רק הלך להתפנות. האם זה נחשב שינוי מקום וצריך לברך אחרי ולפני, או שנאמר שהמקרים בהלכה שנחשב שינוי מקום, דיברו רק על מצב שהאדם שינה מקומו שלא לצורך הסעודה(לקראת חתן,או שיצא לדבר עם חבירו), אבל אם יצא לצורך הסעודה, אינו נחשב ששינה את מקומו?
כמו למשל בסוכה, שאם יצא להביא משהו, אין צריך לחזור ולברך.