חולה צליאק- זימון
האם מותר לחולה צליאק (אסור באכילת גלוטן, כך שאינו מברך "המוציא" וברכת המזון) להצטרף לזימון?
שמעתי שיש לו לחם דגנים משלו, ואם כן, יכול הוא להצטרף לזימון. ואם לא אוכל לחם דגנים כלל, אינו מצטרף לזימון של שלושה, אבל הוא מצטרף לזימון של עשרה.
תכנים לקריאה נוספת
נטילת ידיים
לכבוד הרב אדם שקם בבוקר ונכנס לבית הכסא, ושיוצא שוכח ונוטל ידיו בנטלה. מה יעשה? האם יצא ידי חובת נטילת ידיים שחרית והווי כאדם שנטל לא ברכה? או שמא מכיוון שלא התכוון לצאת ידי חובת נטילת ידיים ויברך על נטילת ידיים ויטול?
תודה רבה וכבוד רב
ג'עלה בשבת - האם פטור מברכה אחרונה בכל מקרה?
כבוד מו"ר שלום וברכה
אני נוהג כמנהג אבותינו לפתוח את סעודת השבת לאחר הקידוש באכילת ג'עלה ומנהג זה חביב ביותר בקרב בני ביתי. יחד עם זאת, הואיל והג'עלה כוללת קליות ודגים, אנו שוהים כשעה בין אכילת הג'עלה לאכילת סעודת השבת. במהלך שעה זו אנו חוזרים על הפרשה והילדים לעיתים משחקים עד להגשת הסעודה. האם גם במקרה כזה (של קימה משולחן השבת וחזרה לסעודה לאחר זמן מה) אין צורך בברכה אחרונה על הג'עלה והיא נפטרת בברכת המזון?
בברכה
ברכת האורח בברכת המזון
שלום,
נישאתי לא מזמן וגיסי אמר לי שמעתה עלי לומר את ברכת האורח בבית אבי, מכיון שאני בעל בית משלי ואיני סמוך על שולחן אבי. מה אומרת ההלכה בענין, והאם יש חילוק בין בית אבי לבין בית חמי (אני ספרדי אם יש לכך משמעות בעניין)?
בתודה מראש.
האם אכילות מזונות מצטרפות לקביעות סעודה כשבירכו ברכה אחרונה ביניהן?
שלום, שאלתי פעם שאלה במכון הוראה, ואני רוצה לדעת מה דעת הרמב"ם בענין, האם אפשר לסמוך למעשה על תשובה זו. תודה. הנה היא:
שאלה:
שלום וברכה. כידוע אדם שאוכל עוגיות בשיעור קביעות סעודה חיב לברך ברה"מ. השאלה שלי מה הדין אם אדם אוכל כמעט חצי שיעור סעודה, מברך על המחיה, וחוזר ואוכל כחצי שיעור קביעות סעודה. האם יברך על החצי השני על המחיה או ברכת המזון?
האם רשאים לברך "שבע ברכות" לחתן ולכלה גם במקום שאין סעודה?
מדוע מברכים שבע ברכות אלו בשעת מעמד החופה אף שאין שם סעודה?
עד כמה מחייבת עדותו של מהרי"ץ על מנהג יהודי תימן שברכו אף במקום שאין אכילת פת?
האם ראוי להתנהג במנהג המלווה בספיקות ולהסתכן בעבירה מדאורייתא של ברכה לבטלה?
הלכות ברכות לרבינו
לק"י, שלום לכבוד הרב,
א. בפרק א' הלכה ז' כותב רבינו שאם בירך בליבו יצא (בדיעבד). בפרק ח' הלכה י"ב כותב רבינו שאם שכח והכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה - בולען ומברך בסוף. שאלתי היא מדוע לא יברך בלב וייצא בדיעבד הרי לעניות דעתי זה עדיף מלבלוע בלא ברכה? (לגבי "מברך בסוף" מפרש מורי שמדובר על ברכה אחרונה). האם ניתן לנהוג כן לכתחילה (לברך בלב במקרה כזה)?
ב. אדם שאוכל בבוקר עוגה אפויה (מכילה קמח, ביצים, שמן וכו') או בסקוויטים, ומתכוון שזוהי סעודתו ל -3-4 שעות הקרובות - האם לפי רבינו צריך ליטול ידיים ולברך המוציא וברכת המזון (מאחר ונכלל כקביעות סעודה)?
שהחיינו
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
שמעתי שכשלובשים בגד חדש צריך לברך שהחיינו. שאלותי: א) על אלו בגדים מברכים שהחיינו?
ב) מתי מברכים שהחיינו על הבגד וכיצד מברכים?
תודה רבה מראש לרב!
טו בשבט שחל בשבת, האם חייב לברך ברכה אחרונה או שברכת המזון פוטרת?
היש מעמד מיוחד ליום זה או מנהגים מיוחדים ליום טו בשבט כולל אכילת פירות או נטיעת עצים?
האם אכילת הפירות לאחר הקידוש פוגמת בעונג שבת והינה בגדר הפסק בין קידוש לסעודה?
מהם הסימוכין למנהג יהודי תימן שאינן מברכין לאחר אכילת פירות (ג'עלה) מידי שבת בשבתו היות ונפטרין בברכת המזון?