נטילת ידיים ישירות מהברז
שלום כבוד הרב
האם לדעת רבנו הרמבם מותר ליטול ידיים ישירות מהברז ללא כלי, לפי השוואה לשוקת מים שהביא הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ו הלכה טו, ומה דעת מורי זצ"ל בענין זה
לק''י
שלום לכבוד מורינו ורבינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט''א
עד איזה מספר במכונת תספורת אפשר לעשות אחד שתיים שלוש??
לפי רבינו, אסור כל מספר כדין מספריים.
לדעת הרב רוזן ממכון צומת, אין הבדל בין סוגי המכונות, והמתירים מתירים בכל. והאוסרים צריכים לאסור בכל.
מבית מדרשו של הגר"מ אליהו שליט"א נאמר שכל מכונה שמפעילים אותה על כרית הבשר שמתחת הבוהן של יד האדם, ומרגישים את חיכוך הסכינים - אסורה, הרב אלנקוה מפרסם בשם הגר"מ אליהו הבדלים במספרים, נא לפנות אליו.
שלום כבוד הרב
האם לדעת רבנו הרמבם מותר ליטול ידיים ישירות מהברז ללא כלי, לפי השוואה לשוקת מים שהביא הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ו הלכה טו, ומה דעת מורי זצ"ל בענין זה
מהי הבעייתיות ההלכתית בשיטת הפוסקים שבנסיבות אלו רשאי להדליק נר חנוכה בתוך הבית?
היכן צריך להיות מיקומו של הנר, האם חובה לשבת לאור הנר אף זה הדלוק בחצר?
האם חובת הדלקת הנר הינה אישית ומחייבת את האיש להדליק בנוסף לנר שהדליקה אשתו?
נשים המברכות כל אחת לעצמה למרות שכבר הודלק נר ע"י קודמותיהן, האם אין הן נוגעות באיסור "ברכה לבטלה"?
שלום הרב!
בפירוש למשנה בחולין (ב ה) כתב הרמב"ם:
"ואם נגעו אותם הידים הטמאות באוכל מוכשר [ע"י משקה] נעשה שלישי כמו שכבר שהזכרנו מעט מזה בתחלת פסחים, ואין חוששין לשלישי בחולין כלל כמו שיתבאר במסכת טהרות."
אך אנו יודעים (גם מדברי הרמב"ם עצמו בחגיגה ובהלכות טהרות) שמשקים הופכים להיות ראשון לטומאה ו"כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה".
אם כן איך הרמב"ם כותב שמאכל חולין המוכשר לקבל טומאה ע"י משקין יהיה רק שלישי לטומאה?
תודה רבה!
שלום לכבוד הרב.
ידוע שבשעת אונס, אדם יהרג ואל יעבור על רצח.
האם זה תקף לגבי תקיפה לא קטלנית? אם אדם ח"ו הוכרח לתקוף או להכות אדם אחר, כיצד ינהג?
תודה רבה
היש הבדל בדין הטלטול בין דלתות הבית לבין דלתות הארונות שנתפרקו בשבת?
האם התנאי להיתר טלטול בשבת של שברי כלים שיהו עושים כל שימוש שהוא או דווקא כל עוד ראויים למלאכתם המקורית?
הלכה ידועה: "אין בנין וסתירה בכלים", באילו תנאים יהיה אסור להחזיר בשבת עדשה שנתפרקה מכלי (משקפיים)?
שלום רב לאוהבי תורתך!
שאלתי בנוגע לנוסח הרמב"ם פ"ב ה"ג בהלכות שבת:
כשעושים דברים אלו, אין עושין אותן לא על ידי גויים, ולא על ידי קטנים, ולא על ידי עבדים, ולא על ידי נשים--כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם; אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם. ואין מורין לנשים לעשות דברים אלו.
היש הסכמה בין הפוסקים לגבי חיוב האיש בכיסוי ראש אם זה מעיקר הדין או כמדת חסידות?
היש להבחין בין התייחסות תלמידי חכמים לחיוב כיסוי ראש לאיש לבין התייחסות המון העם לחיוב זה?
לשיטת המחייבים כיסוי ראש האשה הנשואה, כיצד יש להתייחס לאשה הרווקה גלויית הראש בעת התפילה או ברכה?
מהי המשמעות של איסור התקנת "חבית של שייטין", האם דווקא עשיית כלי שיט כלשהו או אף איסור שחייה?
הישנו הבדל בדין השחייה בשבת כאשר מדובר בבריכה של מים רדודים לעומת הדין בבריכה של מים עמוקים?
מה עם החששות לאיסורים הנלווים: איסור סחיטה בשיער או במגבת, התעמלות, גלישת המים מרשות לרשות ועוד?
לק"י א ט' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) האם מותר לצחצח בפה לאחר אכילת כזית מצה באחרונה? ובמשחת שנים?
האם הקובע הוא הטעם "כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו" (שגם בתלמוד פסחים קיט ב לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה וכו'), או הדין כי לכאורה מש"כ רבנו בפ"ח הל' ט "ואינו טועם אחריה כלום" ובהל' י "ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים" מוסב דוקא על אוכלין (ומשקה כנ"ל) שהרי הזכיר רבנו "ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל"?
האם נתייחס אליו לא כמוקצה היות והוא ראוי לבהמה או אף לגוי?
היש לו דין מוקצה לאור האיסור על בעליו היהודי בהנאה לא למסרו לגוי ולא לבהמה?
באלו נסיבות יהיה מותר לטלטל את אותו חמץ למרות שדינו כמוקצה?