הליכה בסוף התפילה
שלום עליכם הרב האם לפי הרב קאפח מותר מיד לאחר תפילת ערבית לפסוע למקום שבו עמד והתפלל, לאחר שסיים עושה שלום, או שמא עליו להמתין עד לאמירת הקדיש?
מנהג יוצאי תימן לומר בתפילת יחיד במקום "ברכו את ד' המבורך" "ברכי נפשי את ד' המבורך". האם יש לנהוג כן בשני ה"ברכו", זה שלפני עלינו לשבח בערבית ושחרית, וזה הפותח את ערבית או שקודם יוצר אור בשחרית?
בכל ברכו
שלום עליכם הרב האם לפי הרב קאפח מותר מיד לאחר תפילת ערבית לפסוע למקום שבו עמד והתפלל, לאחר שסיים עושה שלום, או שמא עליו להמתין עד לאמירת הקדיש?
1כשרבינו כותב בהלכות תפילה (ה, ה): "אבל מתפלל הוא בלולב בידו בימות החג מפני שהיא מצוות היום "
מה זה אומר שלולב הוא מצוות היום, ו...?
אם הוא מצוות היום זה אומר שאני צריך לאוחזו בשעת התפילה?
רבינו כותב זאת גם בהלכות לולב (ז, כג): "כך היה המנהג בירושלים, יוצא אדם מביתו שחרית-ולולבו בידו, ונכנס לבית הכנסת ומתפלל-והוא בידו, ויוצא לבקר חולים ולנחם אבלים-והוא בידו, כשיכנס למדרש-משלחו..."
האם יש להגיד שמה שרבינו כתב בהלכות תפילה זה אומר שהוא פסק את כל מנהג ירושלים ולא רק להתפלל עם הלולב=גם לנחם אבלים לבקר חולים עם ה4 המינים?
בס"ד כבוד הרב שלום! לפני כמה שבועות החלתי לקרוא את כל ספר תהילים בשבת. שמתי לב שלא בכוונה השלמתי את הספר יותר משלש פעמים רצופות (אני לא מצטער על כך ח"ו. קריאת התהילים משמחת אותי מאוד). השאלה שלי היא האם במידה ויום אחד לא אוכל לסיים את הספר, הדבר יחשב כהפרה של נדר?
תודה.
כתב הרמב"ם בהלכות תפילה וברכת כהנים.....אבל תענית שאין בו נעילה כגון ט' באב ושבעה עשר בתמוז, הואיל ותפילת מנחה שלהן סמוך לשקיעת החמה, הרי זו כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום, ולפיכך יש בה נשיאת כפיים.
מה יהיה אם הציבור בימים אלה התפללו מנחה גדולה, האם יש ברכת כהנים?
שלום לכבוד הרב!
אני נוהג להתפלל מהסידור בנוסח תימני בלדי, גם כאשר אני נמצא בישיבה (ספרדית), האם אני חייב לומר את ה"תחנון" כמו הספרדים או בנוסח "לפניך" כמנהגי? וגם לעניין "עלינו לשבח" האם אני צריך לומר או פטור?, כי אצל הבלדים אחרי הקדיש נגמרת התפילה...
תודה וחג שמח
שלום וברכה.
המאחר לבה"כ ומגיע לקראת 'ויברך דוד': האם יברך ברוך שאמר ויקרא פרק תלים ויברך ישתבח, או שמא עליו לוותר על ברכות ברוך שאמר וישתבח אם הוא איננו קורא את כל ששת מזמורים התלים?
לכאורה (וכמדומני שפעם קראתי זאת בשיח ירושלים) משמע מדברי הרמב"ם שברכות אלו ניתקנו דווקא למי שאומר את ששת המזמורים, ולכן המאחר לא יברך. מהי הכרעת הרב?
ברוך תהיה
הרי ישנן מצוות חשובות מאוד כגון יראת ואהבת ה' וגם מצוות תלמוד תורה שלא נכנסו לאלו העשרה? ואילו לעשרה נכנסו מצוות שלכאורה אינן יסודיות כגון לא תחמוד ולא תענה...
איזו משמעות שבכלל לעשרה דברות אלו ויחודן, הרי הכל נאמר בסיני. אומרים בשם חכמינו שאלו העשרה כוללים כל התורה היאך נוכל להבין זאת?
שמעתי שמועה לבאר שאלו המצוות והלאוין נבחרו דוקא היות שבהן היה צריך אותו דור שלעבדי מצרים חיזוק מיוחד. האם פירוש זה ייתכן?
לכבוד הרב שלום וברכה עשרה שהחלו להתפלל תפילת שמונה עשרה (תפילת חזרה), ובברכת מגן אברהם אחד יצא. האם הש"ץ ממשיך לומר בקול עד סוף שמונה עשרה (תוך שהוא מדלג על קדושה וברכת כוהנים כיון שלא התחיל בהם בעשרה), או שהוא עוצר באל הקדוש והציבור ממשיך בלחש? בברכה ובתודה
שלום לרב שמע את השכוי רק לאחר תפילת שחרית. יברך?
תודה רבה.
רציתי לדעת מה נהגו הבלאדים והשאמים להפטיר בר"ח אב ור"ח אלול החלים בשבת. מצאתי בזה כמה דברים סותרים.
רציתי לברר עם כבוד הרב, מאחר ובעדה התימנית רק אחד אומר קדיש יתום בבית הכנסת, האם נהוג שמכבדים את היתום לומר קדיש בכל השבוע שחל בו יום האזכרה, כמו אצל אחינו הספרדים?