ברכות השחר
לכבוד הרב שלום וברכה אדם שקם לפני עלות השחר יכול לברך ברכות השחר לפי סדר פעולותיו כאמור בהרמב"ם? או שצריך לחכות עד עלות השחר? ומדוע נקראו ברכות "השחר" (אם אינן תלויות בעלות השחר)?
בתודה ובברכה
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
שמעתי שכשלובשים בגד חדש צריך לברך שהחיינו. שאלותי: א) על אלו בגדים מברכים שהחיינו?
ב) מתי מברכים שהחיינו על הבגד וכיצד מברכים?
תודה רבה מראש לרב!
כל הקונה כלים חדשים, מברך שהחיינו, ובכלל זה בגדים חדשים, נוהגים לברך כשלובשים, שאז ההנאה קרובה יותר. כמו שלפי ההלכה, הרואה פירות חדשים, מברך שהחיינו, ואפילו ראה אותם בשוק. אך נהגו לברך בשעת האכילה, כשההנאה קרובה יותר.
לכבוד הרב שלום וברכה אדם שקם לפני עלות השחר יכול לברך ברכות השחר לפי סדר פעולותיו כאמור בהרמב"ם? או שצריך לחכות עד עלות השחר? ומדוע נקראו ברכות "השחר" (אם אינן תלויות בעלות השחר)?
בתודה ובברכה
שלום כמו"ר לאשתי אין תמיד זמן לברך ברכת המזון ותפילה כפי הנוסח בסידור. מעולם לא שאלה אותי על כך ב 5 שנות נישואינו, אלא עתה. ולי נראית השאלה כאינה שאלה, משום שלא נצתותה אשה לומר הנוסח, אלא כפי צחות לשונה (נדמה לי גם שכך נהגו אימותינו בתימן) ועל כן די כי
תודה לה' על טובותיו לנו בעולם הזה, ואם יש לה בקשות תפרט אותן כפי צחות לשונה ודי בכך. כנ"ל לגבי ברכת המזון, שתודה לה' על חסדיו שנתן לנו לחם לאכול וכו'. האם אני צודק?
אם יש חובת עניית אמן בכדי לצאת ידי חובה בברכת חברו, איך יוצאים ידי חובה בשמיעת אהבת עולם מהשליח ציבור הרי לא עונים אמן קודם שמע?
כבוד הרב שלום,
אם אדם לא ישן כל הלילה, האם צריך לברך ברכות השחר שמגיע זמן שחרית??
תודה מראש.
אם ישנתי לפני חצות ואף קמתי קודם חצות, התחייבתי בברכות השחר?
האם גידול בעציץ שאינו נקוב משנה המהות של הפירות שצמחו בו ואז תשתנה לברכת "שהכל"?
האם "כף החיים" מסכים עם דעתו של "חכמת חיי אדם" שברכתו של לחם כנ"ל היא במ"מ ולאחריו ברהמ"ז?
כיצד מברכים יהודי חו"ל "המוציא לחם מן הארץ" והרי "הארץ " הכוונה לארץ ישראל?
אם בירכתי ברכת האילנות על עץ ללא פריחה האם יצאתי יד"ח או שעלי לברך בשנית? או ספק ברכות להקל?
שלום לרב הלכות ברכות פרק יא "אבל נטילת ידיים ושחיטה, הואיל ובדברי הרשות הן–אפילו שחט לעצמו–מברך על השחיטה ועל כיסוי הדם, ועל נטילת ידיים" נטילת ידיים בבוקר שהיא חובה מדוע לא יברך ליטול ידיים?.
תודה רבה.
שלום לרב אני שואל לדעת הרמב"ם ואשמח לדעת גם את דעת השו"ע. המתכוון לאכול ירק מסויים למשל חסה ובלי שידע אכל גם רמש או שקץ האם עבר על לאו או שמא דעת הרמב"ם שמתחייב רק אם התכוון בידיעה ברורה לאכול את הרמש כגון שראה את הרמש ואכל אותו?
תודה רבה.