האם אישה שטעתה בברכת השנים בתפילת מנחה צריכה לחזור ולהתפלל?
אשה המתפללת בקביעות 3 תפילות ביום, טעתה במנחה לומר בברכנו של חורף.
האם צריכה לחזור?
לענ''ד אם היא נוהגת עצמה בזה כחובה, אז זה לכל פרטי הדינים. והיא כאילו לא התפללה.
שלום לכבוד הרב
מה הדין לגבי ההלכה אין לעבור או לשבת בתוך 4 אמותיו של המתפלל
('האם אופן שכן יהיה מותר לעבור? (לאחריו לצדדיו וכו
תודה רבה
שלום רב,
מדברי רבנו הרמב"ם (תפילה ה, ו) ניתן לדייק שמותר לעבור מצידי המתפלל ומאחוריו,
וכן מפורש בדברי מרן השו"ע (או"ח קב, ד), וראה במשנ"ב שם (ס"ק יז) שהזהר מחמיר מצידיו.
אשה המתפללת בקביעות 3 תפילות ביום, טעתה במנחה לומר בברכנו של חורף.
האם צריכה לחזור?
לענ''ד אם היא נוהגת עצמה בזה כחובה, אז זה לכל פרטי הדינים. והיא כאילו לא התפללה.
ביישוב שבו אני גר יש בי"כ שבו המתפללים בלאדים שמאים ומיעוט "שרעבים" הנוהגים ע"פ השו"ע. השאלה היא מתי לומר ברכת לבנה במקרה שמוצש"ק יוצא בין ג' לז'.
1. האם לחכות למוצש"ק הבא כדי שכולם יוכלו לומר ביחד או שהנוהגים לומר כבר אחרי ג' יאמרו במוצש"ק הראשון?
2. במקרה שאומרים מיד אחרי ג', לנותרים לא יהיה מניין בשבוע הבא לומר ברכת לבנה (כי גם חלק מהנוהגים לומר אחרי ז' מתפשרים ואומרים איתם). האם עדיף גם להצטרף למרות שאני נוהג לפי שו"ע או שעדיף לחפש מניין אחר בשבוע הבא?
בתודה מראש עדיאל
שלום לרב, מה המנהג המקורי יותר ב"עושה שלום ..." בסוף תפילת השמונה עשרה, האם של התימנים הבלדי המסיימים "וינחמנו בציון ויבנה את ירושלים בחיינו וביימנו בקרוב אמן ואמן" או של שאר עדות ישראל המסיימים " ואימרו אמן"? ואיך ניתן לדעת זאת? למי נאמרת הפניה " ואימרו אמן" בסוף השמונה עשרה? שמעתי תשובה שזה למלאכים, במידה וזה אכן התירוץ האם אין פה בעיה שהתפילה מופנית ל2 רשויות (הקב"ה ומלאכיו)?
שלום כבוד הרב
אם הגעתי לביהכ"נ והציבור מתפלל ערבית לפני השקיעה /בשקיעה והם נמצאים בסוף קרית שמע
ואני עדיין לא התפללתי מנחה האם אני יכול לומר והוא רחום אשרי ולהתפלל איתם עמידה? והאם ייחשב לתפילה בציבור?ולגבי ספירת העומר אם הם סופרים לפני צאת הכוכבים האם לספור איתם או לצאת ולספור כשיגע הזמן לבד?
שלום לרב! יום אחד" במהלך התפילה" לאחר תפילת העמידה" התיישבתי כשסיימתי את תפילתי. דומני שאז זה היה תפילת שחרית" ובאותו יום לא נאמר "תחנון". לכן" החזן אמר את הקדיש ישר אחרי התפילה. החזן התחיל את הקדיש רגע לפני שסיימתי את תפילתי. לאחר שסיימתי" בעוד החזן אומר את הקדיש" התיישבתי. לאחר התפילה" באה אליי חברי" ואמר לי שטעיתי" וכי אין לשבת כשהחזן אומר "קדיש– לפחות בחלק של ה"חצי קדיש– אלא שיש לשבת רק אחרי "תתקבל". עניתי לו שעברתי על כל הלכות תפילה לרמב"ם" ולא מצאתי התייחסות לכך. האם טעיתי או צדקתי כבוד הרב? אשמח את תאיר את עיניי מה ההלכה אומרת ואיך מתנהגים בסיטואציה שכזו.
משפחה חילונית עורכת בר מצוה בכותל בראש חודש. (קריאה+הנחת תפילין בכותל במקום שבת בביכנ"ס, הר"ח חל באמצע שבוע) יודעים כי יש לעלות 4 קרואים בלבד לקריאה. ראשון=כהן, שני=לוי, שלישי=ישראל, רביעי=ישראל. מידע נוסף:
1. הבר המצוה ואביו הינם ישראל
2. בקהל המלווים מהמשפחה שיהיו נוכחים בתפילה יש מספר כוהנים ומספר לווים כך שכהן ולוי יעלו מהם לראשון ושני.
3. הבר מצוה יעלה רביעי תוך קריאה בתורה בעצמו.
4. למשפחה חשוב להעלות את האב גם כן, כך שרוצים להעלותו כשלישי. השאלה: האם יש בעיה בכך שהבן יעלה לאחר האב לתורה ?.
1. קבוצת עובדים התחילה מאתמול ב"ה להתפלל שחרית במנין. בדרך ביציאה מהבית אנו מתחילים את התפילה עד "הודו" ואח"כ ממשיכים בבית הכנסת. האם בסדר? או שצריך אחרת?
2. היות ומצומצמים בזמן כ - 35 דקות זמן תפילה, האם כדאי לדלג על התחנון? או לאחר החזרה להתפזר? או שצריך אחרת?
3. בבואינו לבדוק הספר תורה ע"מ להכין המיקום ליום ה', התברר כי באותה הפרשה בהמשך ישנן אותיות מחוקות המצריך תיקון לכתחילה, אמנם אנו לא נגיע לדף זה, רק במקרה המשכנו לגלול הלאה, כך שהקריאה עד עלייה "שני" בסדר.. זהו מנין שיקראו בו רק בימי ב' ו - ה' וכמובן בצומות שלא יבואו עלינו....
לכבוד הרב,
האם מותר לאשה נשואה (המטפלת בילדים ומתפללת שחרית) להתפלל מנחה בישיבה באוטובוס מפאת חוסר בזמן? האם האפשרות העדיפה היא תפילה בישיבה או לא להתפלל מנחה כלל?